פענוח חלומות בס"ד

חלומות על בזמן

נמצאו 2,007 חלומות המכילים בזמן - עמוד 5


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

חלמתי שניצלתי ממות, הייתי בבילוי עם שני חברים. במהלך הערב פגשתי חברים מהעבר אמרתי שלום והתקדמתי. שני החברים חזרו קצת מוקדם ממני וכשאני הייתי בדרך חזור נתקלתי בהופעה מעניינית ובסיום ההופעה הרקדנים זרקו ביתים על הקהל. המשכנו למסיבה עם מלא חברים והיא מישהו שחשב שמתנחלים אליו אז הוא שלף אקדח , באותו רגע הגיע משטרה וכולנו ברחנו. הגענו למחסן שתייה והיו שם מלגזות עלינו עליהן כדי להתחבא והבחור ששלף אקדח התחיל לשחק בגבהים שלהן והרגשתי כמו במתקן בפארק שעשועים. בסוף עפנו באוויר וצנחנו עם מצנח. לאחר מכן גילנו שבאחד מסוגי השתיה שבמחסן מוחבא סם כלשהו. המשכנו לברוח וכולם נתקלו במחסן עם מלא דולרים בפנים. ישר כולם נכנסו לקחת לעצמם ואני ועוד כמה אנשים נכנסו אחרונים. לקחנו שטרות ובזמן שאנחנו עושים את זה הגיע רכב עם רובה אוטומטי והתחיל לרסס את כולם. אני ועוד כמה אנשים ניצלנו ועוד מישהי שלאחרונה התקרבתי אחיה ניצלה בזכות זה שהיא בדיוק נכנסה לאוטו שלה.

החלום קורה קצת לפני הכניסה לגן שלי כשהייתי קטנה. אמא לוקחת אותי לגן אבל משום מה אני לא רציתי להיות בגן הזה. או שלא רציתי ללכת לגן. בכיתי בכי מר. בחלום זה היה נראה שאפילו סבלתי מזה שאמא לוקחת אותי לגן. (בגלל הגן עצמו, לא בגלל שאמא היא זו שלוקחת אותי לגן) אבל אמא כאילו לא שמה לב והמשיכה לשכנע אותי שהגן הוא מקום טוב, ולהוליך אותי לכניסה כאשר על פניה הבעה שמחה. אני חושבת שהיא עשתה את זה כי היא נורא מיהרה לעבודה ורצתה להגיע בזמן ולא לאחר. הגענו לדלת הכניסה שבחלום, היא הייתה ממוקמת במקום אחר מאשר במציאות. היה רעש אחיד, כזה ששומעים שהגננת עושה פעילות לילדים, רק שבחלום הרעש היה יותר חזק ומבהיל (בחלום לא ראיתי את הגננת אבל זה לא חשוב), הילדים יושבים בשתי שורות זה אל מול זה, וכולם (אלה שהצלחתי לקלוט בחלום, שאגב, לא היו נראים כמו ילדים בגן אלא קצת גדולים יותר) עושים את אותה תנועה מרימים את היידיים לגובה הצלעות ומניחים על הברכיים ושוב מרימים לגובה הצלעות ושוב מניחים על הברכיים, לפי ה״קצב״ (הרעש האחיד). אמא מושיבה אותי במושב הפנוי הראשון שהיא רואה, שהוא בקצה השורה וקרוב לדלת הגן, אני עדיין בוכה, מסתכלת עליה במבט של ׳בבקשה תקחי אותי איתך, אני לא רוצה להיות פה׳, והיא יוצאת מהדלת. מבעד לחלון הזכוכית הקטן שבדלת אני רואה אותה מנופפת לי בחיוך בזמן שאני עוד בוכה. עד שנעלמה משדה ראייתי.

הייתי בבסיס וביקשת שאני אקנה לך פנס לאמ ארבע אז הגעתי הביתה לאסוף אותו ונסעתי לעפולה והיה מתחם גדול כזה של קניות ואז הגעתי למקום של הנשקים וכולם דפקו לי מבטים כי אני בת עם אמ ארבע ואז הגעתי וביקשתי אם הפנס הכי יקר שיש בחנות והוא התחיל להלחים אותו לנשק ואז נלחצתי למקרה ולא היית אוהב אותו ולא יכלת להסיר אז התקשרתי אליך ושאלתי אם אתה מעדיף את ההיברידי על הפנס שתקנתי לך ואמרת לי שלא אכפת לך מהפנס ולחזור הביתה עכשיו כי יש בלאגן בצפון ושאתה הוקפצת ואמרתי לך איך תהיה בלי הנשק שלך ושאתה צריך אותו ואמרת זה ממש לא בעיה אני אחתום על חדש אבל אני חייבת לעוף משם כמה שיותר מהר ביקשתי מהמוכר להחליף פנס להיברידי אמרתי את זה בלי ששמעת אותי דרך השיחה ואז היה מלא בומים ויריות וכולם התחילו לרוץ וראיתי גם חלק מהבנות מהבסיס שלי רצות ומפחדות ממש ואני חשבתי על זה שבטח לא ישאר לי אוטובוס לעלות עליו כי כולם נסים על נפשותיהם ואז התקשרת אלי ואמרת שאתה פה ושאתה יורה לאוויר ראית מישהי ולא הבנת למה היא עדיין שם אבל לא אמרת לה כלום וזו הייתי אחר שהבנתי שלא זיהית אותי חזרתי לחנות לראות אם הוא סיים את ההלחנה והוא סיים ואז התחלתי לרוץ קיבלתי ירייה בבטן שיחקתי את עצמי מתה על הרצפה ואז למרות ששיחקתי את עצמי מתה אנסו אותי ואז אחרי כמה זמן לא יותר מידי ראיתי שמצאת אותי והיית מבולבל כי חשבת שאני בבית כי בזמן שאנסו אותי ראיתי כל מיני אנשים שחושבים עלי ועל המיקום שלי וחושבים בסדר היא במקום בטוח אז היית מבולבל וניסיתי להראות לך סימן חיים שאני חיה כמו לדבר או להזיז את היד אבל לא הצלחתי הייתי פשוט משותקת ומקורקעת למקום

חלמתי שהפופיק יוצא בזמן ההריון ממש והרופאים אומרים לי שזה אומר שברגע שאני יהיה בלידה אני אמות ואז עשו זריקה רופאה אחת ניסתה להרוג אותי או לפגוע בי ורופא ניסה להציל אותי ועשה זריקה ופתחתי את העיניים ואז הוא שם על הפנים שלי שמיכה כמו אחרי מוות ופתאום קמתי ובכל היה בסדר , ואז הרופאה ניסתה לבעוט לי בבטן , ואנשים עזרו לי ושמרו עליי, ואז שוב אמרו לי בבדיקה של ההריון שאני לא אצליח לשרוד את הלידה ואמא שלי התפללה ואמרה שהיא תתפלל חזק ואני אמרתי שאני בעזרת השם בלי נדר לא יעשן בשישי ואעשה אשר יצר שאצא מהשירותים ואחרי כמה ימים הפופיק ירד וחזר למקום שלו וההריון היה נראה בסדר גמור

<< עמוד קודם 5 עמוד הבא >>