פענוח חלומות בס"ד

חלומות על בכיתי

נמצאו 1,442 חלומות המכילים בכיתי - עמוד 5


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

חלמתי שאני בהריון ואז ילדתי והתינוק נשאר על הרצפה שם ואז כזה כולם אמרו זה בן זה בן ואז הלכתי לאמא שלי ובכיתי ואמרתי אני רק בת 15 אני לא יכולה ללדת ואז הלכתי והרמתי את התינוק וכזה מין נדנדתי אותו על הידיים ואז הוא צחק כזה ואז אחרי זה הנקתי אותו והיה לי פתאום ציצים ענקיים ופשוט היה לי על כל האיזור של הציצי מין דייסה או גבינה כזה והוא אכל את הכל עד שהוא הגיע לפטמה שלי ויינק

חלמתי שאני וידידה שלי תמרה אחד ליד השני ואז אני אומר לה שאני יחזור עוד מעט והיא באה לנשק אותי ואז כולם יהיו צריכים ללכת לישון באגם ואני וחבר שלי היינו צריכים לרוץ למסע במשך 10 שבועות ואז שחזרנו ביקשתי אני וחבר שלי עשינו תחרות ספרינט לסוף ואז ביקשתי מהמאמן שלי שיחזיר אותי הביתה ובדרך לאוטו ראיתי את תמרה נוסעת על גלגליות ואז נכנסתי לאוטו ובכיתי בגלל שההורים שלי השתנו חזרתי הביתה ואבא שלי קצת השתגע הוא רצה לירות בי ברגל ואז אמרתי להם שאני רוצה להגיד משהו לתמרה ושם נגמר החלום ועכשיו אני מרגי שעצב שלא דיברתי איתה

החלום קורה קצת לפני הכניסה לגן שלי כשהייתי קטנה. אמא לוקחת אותי לגן אבל משום מה אני לא רציתי להיות בגן הזה. או שלא רציתי ללכת לגן. בכיתי בכי מר. בחלום זה היה נראה שאפילו סבלתי מזה שאמא לוקחת אותי לגן. (בגלל הגן עצמו, לא בגלל שאמא היא זו שלוקחת אותי לגן) אבל אמא כאילו לא שמה לב והמשיכה לשכנע אותי שהגן הוא מקום טוב, ולהוליך אותי לכניסה כאשר על פניה הבעה שמחה. אני חושבת שהיא עשתה את זה כי היא נורא מיהרה לעבודה ורצתה להגיע בזמן ולא לאחר. הגענו לדלת הכניסה שבחלום, היא הייתה ממוקמת במקום אחר מאשר במציאות. היה רעש אחיד, כזה ששומעים שהגננת עושה פעילות לילדים, רק שבחלום הרעש היה יותר חזק ומבהיל (בחלום לא ראיתי את הגננת אבל זה לא חשוב), הילדים יושבים בשתי שורות זה אל מול זה, וכולם (אלה שהצלחתי לקלוט בחלום, שאגב, לא היו נראים כמו ילדים בגן אלא קצת גדולים יותר) עושים את אותה תנועה מרימים את היידיים לגובה הצלעות ומניחים על הברכיים ושוב מרימים לגובה הצלעות ושוב מניחים על הברכיים, לפי ה״קצב״ (הרעש האחיד). אמא מושיבה אותי במושב הפנוי הראשון שהיא רואה, שהוא בקצה השורה וקרוב לדלת הגן, אני עדיין בוכה, מסתכלת עליה במבט של ׳בבקשה תקחי אותי איתך, אני לא רוצה להיות פה׳, והיא יוצאת מהדלת. מבעד לחלון הזכוכית הקטן שבדלת אני רואה אותה מנופפת לי בחיוך בזמן שאני עוד בוכה. עד שנעלמה משדה ראייתי.

<< עמוד קודם 5 עמוד הבא >>