פענוח חלומות בס"ד

חלומות על אורה

נמצאו 68 חלומות המכילים אורה - עמוד 6


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

אני בבית מלון אוכל בורקס משקית בא בעל המלון לאחותי עושה לה קסם ונילם לו הכרטיס אשראי לתוך השקית בורקס שלי הוא ניגש לקחת את הכרטיס אשראי ואומר לי באוזן שהוא שם לי כסף בכיס ושאקח אותו אחרי זה בא מלצר מגיש לי כריך ואני אוכל אותו ומגלה אחר כך שזה היה חזיר אחר כך חוזר לבית ומראים לי שאותו אדם שהביא לי כסף משתייך לקבוצת אנשים ששיפצו לי את המקלט ועשו אותו ממש כמו מועדון ענק עם התאורה והמרמקולים והכל

> קראו את פענוח החלום

אני וידיד שלי נמצאים באיזה פארק עם עוד כמה מילדי הכיתה והוריהם. במרחק מסוים נמצא מעבר לכביש בית. אנחנו שומעים מהבית הזה כל מיני קולות ורעשים ולאט לאט אנחנו רואים שהם הולכים מכות. ידיד שלי שיחק אותה גיבור וצעק לעברם "בואו בואו תנו לי מכות". ישר באה חבורה גדולה של נערים, מבוגרים וילדים. הם רצים לעבר הידיד שלי ומפוצצים אתו במכות. לא חשבתי פעמיים ורצתי משם הכי מהר שאני יכולה לעבר הילדים וההורים שזה עתה מסדרים שולחנות לכבוד פעילות. ילדה שלי מהכיתה ראתה מה קרה, היא היססה מעט ואז רצה לעבר החבורה שהרביצה לידיד שלי. באמצע הדרך היא נעצרה וחשבה שוב. אני אמרתי לאחת האימהות שאפילו לא זיהיתי שתלך לאן שהילדים מרביצים והיא ישר רצה והפרידה ביניהם. היא אמרה "היי! היי! למה אתם נותנים לו מכות" והם ענו לה "למה? כי הוא יהודי!". ישר הלכתי לבדוק מה שלומו של הידיד שלי ולמזלנו לא הייתה עליו אפילו לא שריטה ואז הופתעתי. אחרי כמה דקות באה שוב החבורה הענקית. הם התחלקו לכמה קבוצות קטנות. כל קבוצה לקחה לעצמה קבוצת ילדים קטנה. היה מישהו בן 100 ומשהו שלקח נערה (אין לי מושג בכלל איך הנערה הגיעה לשם). בכל מקרה, האיש מתחיל להתאהב בבחורה ולכן הוא לא עושה לה כלום. הוא לוקח אותה באוטו ורוצה לקחת אותו לבית שלו. הנערה מתחילה לפחד כי היא יודעת שכל חבורה גרה איתו או בקרבתו. הם מגיעים. הבחורה ישר שואלת את אותו האיש "תגיד? אתה מקובל שם? מקשיבים למה שאתה אומר? ירביצו לי?" והאיש אומר לה "לא, אל תדאגי". האיש דופק, הדלת נפתחת. יש עוד איש בבית (כנראה הוא לא עלה על הבחורה) ושניהם נכנסו לתוך הבית. פתאום אני הגעתי והבחורה ישבה על המדרכה כשדם יורד לה מהאף. פחדתי שירביצו לה, לא חשתי ופתאום לקחתי אותה מהרגליים וזרקתי אותה במין מקום כלשהו שלא רואים אותה ממש כמה צעדים ימינה מהבית. אני הסתתרתי ובדקתי שהשניים שבבית לא רואים אותי. אחרי כמה שניות התחלתי לרוץ הכי מהר שאני יכולה לעבר הכביש ועברתי אותו. היו שני כבישים ובאמצע מדרכה, אז הגעתי אל המדרכה, והסתתרתי מאחורי עמוד תאורה. אחרי עוד כמה שניות רצתי לעבר הכביש השני ועברתי אותו. ואז התעוררתי.

> קראו את פענוח החלום

ביום העצמאות יצאנו עם כל השכבה מהבית ספר והתחילה מלחמה. שכבנו על רצפה מאספלט והתחלנו לירות אל עבר השמיים בכדי לפוצץ את הטילים שנשלחו לעברנו, רציתי לירות אך לא אישרו זאת ולמרות זאת יריתי לעבר טיל לקולה של אישה שצועקת "אל תירי לכיוון הזה, תכאב לי האוזן!" פגעתי בטיל ונשמע קול פיצוץ אדיר. לפתע ניצבתי בבנין עתיק בעל 4 קומות ופגשתי בכניסה לבניין אישה מפורסמת שלכאורה הכירה אותי. אמרתי לה שפוצצתי את הטיל והיא אמרה לי "אמרתי לך שאת יכולה". עלינו במדרגות לקומה האחרונה ונכנסתי עם כל השכבה לבית מסוים שבו המחנכת של הכיתה הייתה ואמרה לנו להסתכל מהחלונות ולשמור. בראשי חשבתי שאולי אלה אנשי החמאס שיבואו ויתקפו אותנו. שררה דממה והסתכלתי אל הבניין ממול וכמה בתים האירו, ובבית אחד התכבה האור ולא הבנתי למה והמחנכת אמרה שאם יש משהו מוזר לומר "עכשיו" ולכבות את האורות. אחרי כמה דקות הייתי בדרך חזרה לביתי ונראה כאילו לא קרה דבר. שני חברים מהשכבה הלכו לפניי ושילבתי את ידיי בידיהם. חברה של אחד מהם הוציאה לי את היד מחבר שלה וידי נשארה משולבת עם ידו של החבר השני. החבר הראשון אמר לחבר השני "יש לך חברה, לא?" והחבר השני הגיב ואמר "כן, אבל לא משנה" והתעוררתי

> קראו את פענוח החלום

ביום העצמאות יצאנו עם כל השכבה מהבית ספר והתחילה מלחמה. שכבנו על הכביש והתחלנו לירות אל עבר השמיים בכדי לפוצץ את הטילים שנשלחו לעברנו, רציתי לירות אך לא אישרו זאת ולמרות זאת יריתי לעבר טיל לקולה של אישה שצועקת "אל תירי לכיוון הזה, תכאב לי האוזן!" פגעתי בטיל ונשמע קול פיצוץ אדיר. לפתע ניצבתי בבנין עתיק בעל 4 קומות ופגשתי בכניסה לבניין אישה מפורסמת שלכאורה הכירה אותי. אמרתי לה שפוצצתי את הטיל והיא אמרה לי "אמרתי לך שאת יכולה". עלינו במדרגות לקומה האחרונה ונכנסתי עם כל השכבה לבית מסוים שבו המחנכת של הכיתה הייתה ואמרה לנו להסתכל מהחלונות ולשמור. בראשי חשבתי שאולי אלה אנשי החמאס שיבואו ויתקפו אותנו. שררה דממה והסתכלתי אל הבניין ממול וכמה בתים האירו, ובבית אחד התכבה האור ולא הבנתי למה והמחנכת אמרה שאם יש משהו מוזר לומר "עכשיו" ולכבות את האורות. אחרי כמה דקות הייתי בדרך חזרה לביתי ונראה כאילו לא קרה דבר. שני חברים מהשכבה הלכו לפניי ושילבתי את ידיי בידיהם. חברה של אחד מהם הוציאה לי את היד מחבר שלה וידי נשארה משולבת עם ידו של החבר השני. החבר הראשון אמר לחבר השני "יש לך חברה, לא?" והחבר השני הגיב ואמר "כן, אבל לא משנה" והתעוררתי

> קראו את פענוח החלום

ביום העצמאות יצאנו עם כל השכבה מהבית ספר והתחילה מלחמה. שכבנו על הרצפה והתחלנו לירות אל עבר השמיים בכדי לפוצץ את הטילים שנשלחו לעברנו, רציתי לירות אך לא אישרו זאת ולמרות זאת יריתי לעבר טיל לקולה של אישה שצועקת "אל תירי לכיוון הזה, תכאב לי האוזן!" פגעתי בטיל ונשמע קול פיצוץ אדיר. לפתע ניצבתי בבנין עתיק בעל 4 קומות ופגשתי בכניסה לבניין אישה מפורסמת שלכאורה הכירה אותי. אמרתי לה שפוצצתי את הטיל והיא אמרה לי "אמרתי לך שאת יכולה". עלינו במדרגות לקומה האחרונה ונכנסתי עם כל השכבה לבית מסוים שבו המחנכת של הכיתה הייתה ואמרה לנו להסתכל מהחלונות ולשמור. בראשי חשבתי שאולי אלה אנשי החמאס שיבואו ויתקפו אותנו. שררה דממה והסתכלתי אל הבניין ממול וכמה בתים האירו, ובבית אחד התכבה האור ולא הבנתי למה והמחנכת אמרה שאם יש משהו מוזר לומר "עכשיו" ולכבות את האורות. אחרי כמה דקות הייתי בדרך חזרה לביתי ונראה כאילו לא קרה דבר. שני חברים מהשכבה הלכו לפניי ושילבתי את ידיי בידיהם. חברה של אחד מהם הוציאה לי את היד מחבר שלה וידי נשארה משולבת עם ידו של החבר השני. החבר הראשון אמר לחבר השני "יש לך חברה, לא?" והחבר השני הגיב ואמר "כן, אבל לא משנה" והתעוררתי

> קראו את פענוח החלום

הייתי בקומה 26 של בניין בת"א ליד קו החוף, בחלום אני מתעוררת שאני מרגישה שהבניין נע הצד לצד לכאורה מהרוח, לפתע החלק העליון של הבנין, ואני בו, מתנתק ומתחיל בנפילה למטה, אני מסתכלת מהחלון, מבינה שאני נופלת, מנסה להכריח עצמי לקפוץ מהחלון שכן סיכויי ההישרדות שלי גבוהים יותר כך אולם אנני מצליחה להביא עצמי לכך, הנפילה ארוכה, רגע עובר ואני פותחת עיניי (בחלום עדיין) ומשתחלת החוצה, ניצולה מהנפילה של הבניין, אבל אני עירומה ברחוב בת"א, מוצאת שקית ניילון המכסה אותי חלקית ורצה חזרה לבסיס הבניין בשביל להודיע לאמי שאני בסדר, שם יש כאוס גדול ומסתבר כי זו תחילתה של מתקפת טילים על ת"א וכי כל הקומות 20 ומעלה נפלו ואני הניצולה היחידה.

> קראו את פענוח החלום
<< עמוד קודם 6 עמוד הבא >>
RSS