פענוח חלומות בס"ד

חלומות על נר

נמצאו 5,814 חלומות המכילים נר - עמוד 541


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

אני מתעוררת [בחלום, שנראה כל כך אמיתי] ומוצאת את עצמי במיטה שלי, רק עם שמיכה דקיקה ומזרן, בלי כרית ובלי כלום. החלום התרחש באמצע הלילה אני חושבת, כמובן שאני נבהלת ולא מבינה מה קורה [הוא היה ממש אמיתי!] עד שהדלת מתחילה להישבר, כאילו מישהו חובט בה, ומופיעה שם מפלצת [שאני לא זוכרת אייך היא נראתה]. אני צורחת ואז מתעוררת, ושמה לב שצרחתי מתוך שינה. ואז שוכחת מהחלום וחוזרת לישון. איין, את החלום חלמתי בגיל שש ואני לא יכולה לשכוח אותו, הוא היה אחד המפחידים. ואני עדיין זוכרת אותו (-: אה ודרך אגב, היה חשוך אבל לא עד כדיי כך, כי אני זוכרת שהחלון היה פתוח [כלומר, לא היו תריסים] ואני חושבת שהירח האיר את כל המיטה שלי, וזהו. בסוף הלכתי לשולי בחצר, ומצאתי אותה מסתכלת במראה. קראתי לה ואז חיבקתי אותה, היא חייכה אליי.

חלמתי שאני נמצאת במקום שיש בו הרבה חדרים ובחדר האחרון עורכים מופע, אני נמצאת עם חברה ששמה בתי ועם הילדים שלה. ליד החדים יש חדרים של בית חולים, אבא שלי שוכב שם, בתי נותנת לי לשמור על התינוקת שלה אני שומרת עליה, ואחר כך אני יושבת על יד אבא שלי, הוא ישן , מתעורר ואומר לי שהוא אוהב אותי ואני יושבת ומלטפת אותו, הוא מדבר אלי. בינתיים אנטי נזכרת שאיבדתי את התינוקת של בתי, אני מתחילה לחפש אותה בכל מקום ולא מוצאת, אני מחפשת מתחת למיטות של בית החולים עוברת חדר חדר ולא מוצאת, בינתיים איציק בלי מופיע ואומר לי שאולי היא בינתיים הלכה זה לא יכול להיות שכל כך הרבה זמן לא מוצאים תינוקת שהיא תעלם, כנראה היא כבר הלכה, אני חוזרת שוב לכל החדרים, היו חדרים עם המון ציוד, זה מקום לילדים יתומים, וכך אני חוזרת הביתה.

הייתי בבסיס שאני משרתת בו והתכוננתי להתחיל את משמרת הלילה שהייתה לי במסגרת עזרה ראשונה לתפקיד שלי בצהל. לפני שהתחלתי להתארגן, הייתה לנו הרצאה שהעביר לנו אותה בחור בערך בשנות ה20 המאוחרות שלו. את הבחור לא ראיתי מעולם לפני כן. לאחר שההרצאה נגמרה הבנות שמשרתות איתי התחילו לאט לאט להתרוקן מהחדר וללכת הביתה. [הדמויות של הבנות שישבו שם לא היו הבנות שבאמת משרתות איתי. אחת לדוגמא הייתה חברה מהילדות שלא ראיתי אותה כבר 5 שנים בערך.] שההרצאה נגמרה התכופפתי לריצפה כי נפל לי משהו והמשכתי לארגן את השקית שהייתה לי שם. לפתע הגיעה אליי הדמות שהייתה אחראית עליי בבסיס [דמות אגב שאני לא זוכרת את הפנים שלה] ונגעה בכף ידי. הבעת הפנים שלה הייתה מודאגת ולא הבנתי מה היא עומדת להגיד לי. לפתע היא אמרה "אני צריכה שתתפשטי". נבהלתי מאוד! לא הבנתי איך היא נפלה עליי עם המשפט הזה. היא הבינה שלא קיבלתי יפה את מה שהיא אמרה ואז היא הסבירה שהמרצה חושב שכנראה יש לי סרטן, כי שהתכופפתי הוא ראה איזה סימן חשוד באיזור החזה. חשכו עיניי. הייתי בפאניקה, מפוחדת, התחלתי לבכות ולא יכולתי להפסיק. לא חשבתי על כלום חוץ מזה שאני עומדת למות. התקשרתי לאבא שלי והתחלתי לספר לו לאט לאט מה שקרה. הייתי מאוד מאוד מאוד בוכה. היה לו קשה לעקוב אחרי מה שאני מספרת לו אבל עדיין המשכתי לספר. אני זוכרת כמעט בוודאות שתכננתי להתקשר לאמא שלי ואני לא יודעת למה בסופו של דבר זה התקשר לאבא שלי. איפה כאן, אני חושבת שהתעוררתי כבר ואז נרדמתי ישר שוב והמשכתי את החלום. הייתי בשיחה בטלפון אבל הפעם עם החברה הכי טובה שלי! החלום המשיך מהקטע שאני בוכה לחברה שלי הבכי של החיים שלי ואומרת לה כמה אני מפחדת ואני לא רוצה את המחלה הזאת. וכמה אני לא אוכל לחיות עם העובדה שלא יהיה לי יותר שיער [בחיי האמיתיים השיער הוא אחד הדברים הכי חשובים לי. ואני דואגת להשקיע בו הרבה טיפול כל פעם שאני מתקלחת. ואני אוהבת אותו ותמיד החמיאו לי עליו]. והיא מנסה לנחם אותי ולא מצליחה. היא סיפרה לי שגם חברה שלה שאני גם מכירה עברה פעם בדיקה שאין לה חס וחלילה את המחלה הזו אך הבדיקה שלה יצאה תקינה. אותה חברה שעברה את הבדיקה עברה אותה כי היא סתם רצתה לוודא שהיא נקייה. לא כי היא חששה מזה או משהו כזה. בחיים לא בכיתי בכמות/בצורה שבכיתי בחלום הזה. אפילו לא כשסבא שלי נפטר [וכשסבא שלי נפטר בכיתי הכי הרבה שאי פעם בכיתי בחיי].

אני ושתי חברות מסיעות משאית וכשאנחנו מחנות אותה אני שואלת את חברה שלי אם נראה לה שזה בסדר ככה כי אני לא יודעת להחנות משאית והיא אומרת בקלילות שכן ומחייכת אני אומרת אוקיי בבלבול של חוסר ידע ואנחנו מתחילות להתארגן לצאת. פתאום אנחנו קולטות שהמשאית מתחילה להידרדר ומהדלת האחורית פורץ סוס לבן שמתחיל לדהור ודורס את אבא של החברה השנייה. יש תחושה של בהלה נוראית בחלום וחוסר אונים. הסוס הלבן משתגע ודוהר לכל עבר הוא יצא משליטה ואין לי מושג איך להשתלט עליו. אני לא מצליחה לחשוב ולעכל את מה שקורה. הוא דורס אותו שוב. החברה שזה אבא שלה מבוהלת. החברה השנייה זורקת לעברי חבל שאקשור אותו והסוס בורח. התחושה היא שהוא הולך לברוח ולדרוס עוד מלא אנשים. אני בבהלה נוראית ובורחת בעצמי מהמקום אחרי שאני אומרת לחברה שלי שאני מצטערת שאני לא יודעת מה לעשות, שאין לי פתרון ואני מבוהלת נורא.

חלמתי אותו בערך שבוע שלם אחרי שראיתי את הסוג הרביעי, זה יותר סיוט: אני נרדם, [בחלום] ואני חולם [בחלום] עד ינשוף, בחלון שלי. אני שומע את הניקורים שלו על החלון, אני רואה אותו בצורה מעומעמת. אין הרבה אור, והמאוורר דלוק. קצב הסיבוב של המאוורר מתאים בדיוק לקצב הניקור של הינשוף. לאחר מכן אני מתעורר, [בחלום] ואני מגלה שהינשוף עומד על השידה שלידי. אני מסתכל עליו והוא מנקר את המיטה שלי, מתקדם לאט לאט. הינשוף הוא לבן בצבע קרם עם עיניים גדולות שחורות, ועיגולים חומים גדולים מסביב לעיניים. לבסוף אני אומר פותח את החלון ומגרש אותו החוצה עם מחברת שלי להיסטוריה, זו תמיד אותה המחברת. כשהוא עף החוצה אני שומע אותו קורא לי "אני אחזור בשבילך.."

ישר כאשר אני נרדמת, אני מוצאת את עצמי עומדת בתוך שטח פתוח יפהיפה. מולי גדר חומה מעץ, כזאת שאפשר לפתוח עם היד ולעבור. ומאחוריי הגדר יש שטח יפהיפה, דשא ועשב, עצים פה ושם, אני מרגישה ממש בטוחה וחופשיה לעבור לשם, כאילו שאוכל לרוץ עם הרוח ולצעוק ולשמוח ולעשות הכל.. פתאום לידי מופיעה סוס בצבע בהיר, אני כבר לא זוכרת איזה צבע, הוא רוצה לעבור את הגדר..אני מתקרבת לגדר ורוצה לפתוח לו, לעלות עליו ושנדהר ביחד למקום אחריי הגדר, אבל תחושה מונעת ממני. אני חזירה את מבטי לגדר ומתלבטת האם לפתוח או לא, ואז כאשר אני מחזירה את מבטי לטבע היפיפה, אני רואה להבות, להבות שמכסות את כולו. אני מורידה במהירות את מבטי, ומתעוררת. ועכשיו אני מרגישה שהייתי צריכה לפתוח, ולא פתחתי..

ישר כאשר אני נרדמת, אני מוצאת את עצמי עומדת בתוך שטח פתוח יפהיפה. מולי גדר חומה מעץ, כזאת שאפשר לפתוח עם היד ולעבור. ומאחוריי הגדר יש שטח יפהיפה, דשא ועשב, עצים פה ושם, אני מרגישה ממש בטוחה וחופשיה לעבור לשם, כאילו שאוכל לרוץ עם הרוח ולצעוק ולשמוח ולעשות הכל.. פתאום לידי מופיעה סוס בצבע בהיר, אני כבר לא זוכרת איזה צבע, הוא רוצה לעבור את הגדר..אני מתקרבת לגדר ורוצה לפתוח לו, לעלות עליו ושנדהר ביחד למקום אחריי הגדר, אבל תחושה מונעת ממני. אני חזירה את מבטי לגדר ומתלבטת האם לפתוח או לא, ואז כאשר אני מחזירה את מבטי לטבע היפיפה, אני רואה להבות, להבות שמכסות את כולו. אני מורידה במהירות את מבטי, ומתעוררת. ועכשיו אני מרגישה שהייתי צריכה לפתוח, ולא פתחתי..

<< עמוד קודם 541 עמוד הבא >>