פענוח חלומות בס"ד

חלומות על אף

נמצאו 2,486 חלומות המכילים אף - עמוד 57


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

חלמתי שאח שלי יוצא מהבית עם שקית של אני לא זוכרת מה והוא היה עם פלסטר על הראש מאחורה. אני ואמא ליווינו אותו למעלית ואז שאלתי אותו "מה זה למה יש לך פלסטר" ובזמן הזה הוא כבר התחיל לדמם. הוא אמר לי "אה זה כלום, נחתכתי בגילוח" והדם לא הפסיק. ירד וירד וירד אבל הוא לא היה מבוהל או משהו, אמא אמרה לו "יהונתן מה זה כנס הביתה" והוא כבר היה במעלית ואמר לה "אמא זה כלום" וממש כל כולו היה דם. ואז התחלתי לצחוק ופתאום השפריץ לי מלא דם מהאף והוא לא הפסיק לרדת בכמויות של ממש. אמא הזמינה אמבולנס לשנינו ולא הצליחה להסביר לפקידה איך זה שאני מאבדת כל כך הרבה דם רק מהאף

חלמתי שכל המשפחה שלי נמצאים בתוך משחק בטלפון שבו אנחנו השחקנים ואני הייתי במשחק חייבת להגיע לנקודה שבה סבתא שלי נמצאה. רק אני ידעתי שסבתא שלי שם. ומהרגע שהגעתי אליה הכל נהפך להיות ממש כמו במציאות. סבתא שלי במציאות לא זוכרת כלום ולא מזהה אף אחד. ושהגעתי אליה בחלום התחלתי במשך מלא זמן לספר לה דברים בלי שהיא תגיב, וברגע אחד היא אמרה לי את יודעת שכל מי שהילדים שלי אוהבים הם כמו הילדים שלי. ופתאום ראינו את אמא ואבא שלי על ספסל לידנו, הם לא ראו אותנו. סבתא שלי הצביעה על אמא שלי ואמרה זאת איילת, אמרתי לה איילת מה? אמרה לי לוי,( וזה לא השם המשפחה הנכון שלה), אחרי זה הצביעה על אבא שלי אמרה לי זה עזרא שאלתי אותה שוב עזרא מה? אמרה לי נשאר אותו דבר. שאלתי אותה יש לו ילדים? היא אמרה יש לו שלוש בנות, דניאל יובל ואגם. ואז הסתכלתי עליה אמרתי לה סבתא אני אגם היא הסתכלה עליי התחילה לבכות ולחבק אותי ואמרה אני לא זיהיתי אותך סליחה סליחה ואני באמצע בכי אמרתי לה שזאת אשמתי כי לא באתי לבקר אותה המון זמן, ואז חזרנו אל תוך המשחק.

חלמתי שאני נאנסת. זה היה נורא. לא חלום רגיל, אולי ״בקטנה״. ממש את כל התהליך. מהרגע שהוא מגיע ואני פשוט קופאת, לא מצליחה לזוז או להגיב. יורדת לי 2 דמעות ואני סותמת. הגוף שלך בוגד בך ואת לא מגיבה. ואז את מפחדת להיתקל בו איכשהו בסיטואציה, לבד, שזה יקרה שוב, כי שתקת פעם אחת וזה פתח להכל, הגוף יבגוד שוב. הפה לא יצרח. את חיה בכלוב של פחד מתמיד. ואז שאני בוחרת לספר- אז אף אחד לא מאמין לי. גם לא ההורים שלי! כל זה היה בחלום, בכיתי בזמן החלום והתעוררתי בבהלה ובבכי שזה לא מציאותי. סימסתי לפנות בוקר למישהי אחת רק כדי להבין שזה חלום ולא אמיתי. המסר שאני באה להעביר, זה שלא חוויתי את זה באמת, אבל את התחושה שהגוף בוגד הפה שותק הדמעות זולגות הפחד היומיומי להיתקל החשש לפתוח פצע עמוק שכזה חוסר האמינות רדיפת הצדק הייתה בחלום. וזה היה נורא. תחושה קשה.

<< עמוד קודם 57 עמוד הבא >>