פענוח חלומות בס"ד

חלומות על אני לא

נמצאו 9,254 חלומות המכילים אני לא - עמוד 859


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

ש אלוהים מתגלה אליי בחלום ויש כמו אור גדול בשמיים ואני לבד ומתחילה לבכות ושואלת איפה אבא שליי ואיזה אישה דתיה מחבקת אותי ואומרת לי אלוהים אלוהים ואני כיאילו בחלום שומעת ש אלוהים אומר חטאתם חטאתם ואני לא מבינה מה קורה ואני שואלת את הדתייה מה קורה והיא אומרת לי שבת שבת ואני רצה לאיזה בניין ואני רואה את דודה שלי בבגד ים חסוף אומרת לי בואי בואי למרתף דרגים אני איתה קצת נרגעת ואז יוצאת ושוב אני שומעת שאלוהים אומר חטאתם כמה פעמים ואז דודה שלי לוקחת אותי באוטו עם הילדים שלה ואני רואה מבנים שבורים ופחיות גדולות עם אשוב רצפה קרח

אני מתעוררת [בחלום, שנראה כל כך אמיתי] ומוצאת את עצמי במיטה שלי, רק עם שמיכה דקיקה ומזרן, בלי כרית ובלי כלום. החלום התרחש באמצע הלילה אני חושבת, כמובן שאני נבהלת ולא מבינה מה קורה [הוא היה ממש אמיתי!] עד שהדלת מתחילה להישבר, כאילו מישהו חובט בה, ומופיעה שם מפלצת [שאני לא זוכרת אייך היא נראתה]. אני צורחת ואז מתעוררת, ושמה לב שצרחתי מתוך שינה. ואז שוכחת מהחלום וחוזרת לישון. איין, את החלום חלמתי בגיל שש ואני לא יכולה לשכוח אותו, הוא היה אחד המפחידים. ואני עדיין זוכרת אותו (-: אה ודרך אגב, היה חשוך אבל לא עד כדיי כך, כי אני זוכרת שהחלון היה פתוח [כלומר, לא היו תריסים] ואני חושבת שהירח האיר את כל המיטה שלי, וזהו. בסוף הלכתי לשולי בחצר, ומצאתי אותה מסתכלת במראה. קראתי לה ואז חיבקתי אותה, היא חייכה אליי.

הגתעי לחלום שהוא כולם במעין שחור ולבן כזה (עם צבע כתום כזה של תמונות ישנות) זה כביכול תקופת השואה, לפני שהנאצים הגיעו, אני משחק עם ילדים, ופתאום נשמעת אזעקה, הנאצים באים, איזה זקנה אחת שמה עליי מגבת שאיכשהו מסתירה אותי ממנה, פתאום אני רואה מולי ילדה בארגז חול, סתם ועמדת לה כאילו נמאס לה, אני שומע בום, כנראה מישהו ירה בה, אני לא רואה פתע, אני רק רואה אותה מכסה את המקום כנראה איפה שירו בה, והיא צונחת על מותה, החלטתי לברוח, איכשהוא הצלחתי לעבור דרך גדרי התיל והגעתי למעין יער, מסצנה ריאליסטית בשחור לבן, הגעתי ליער שכול וצבוא בצבעי גואש ומים, כאילו ציורים ממש חובבניים כאלה. משם כב ראין לי מושג, חוץ מזה שהתרחקתי והתרחקתי והתרחקתי...

חלמתי שאני , הילד שלי והכלב שלנו עולים במעלית לפגישה בקומה 3, במעלית עוד אנשים שאני לא מכירה. המעלית לא יציבה, יש ריח שרוף והיא ממשיכה מעבר לקומה ולא עוצרת, יורדת ועולה בסוף החלטתי לרדת באחת הקומות העליונות ולרדת לבד כי אני כבר מאחרת לפגישה. בדרך אנחנו פוגשים עוד כלבים

<< עמוד קודם 859 עמוד הבא >>