פענוח חלומות בס"ד

חלומות על גבולות

נמצאו 12 חלומות המכילים גבולות


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

אני רואה אותנו-קוני ואני- מחוברים בצווארים שלנו כאילו בצוואר יש גומי שמסובב כמה פעמים אז הגופים רחוקים באלכסון כמו איקס כלומר כפות הרגליים הכי רחוקות והגופים מתקרבים לקראת הצוואר שם מתחברים והראשים צמודים ואני שואלת "מה אי אפשר להפריד?" ורובין (מחנות חומרי אומנות, יושב מול פתח החנות כמו פסל, רציני)מרים את הראש מהניירת שלו ואומר לי: "אי אפשר להפריד זה כמו הקווים שלך בציור". אח"כ אני רואה את אמא יושבת בכיסא הגלגלים עם הראש מורכן למטה ממררת בבכי בשקט כאילו לא רוצה שישמעו אותה בוכה ולא יכולה להתאפק (כמו שבכתה על עובד)ואני מתעוררת ורוצה לרוץ להתקשר אליה וכל הרחמים והחמלה אליה עולים בי ואני כועסת על עצמי למה מרגישה כעס אליה ולא מתקשרת ולא מצליחה לדבר איתה גם כשמתקשרת צריכה להבין כמה קשה לה ,נכון חזרה הביתה ובהתחלה היתה כ"כ שמחה ועכשיו אולי יותר מבינה את כל התמונה וכמה היא מוגבלת ועכשיו יש לה שני כלבי שמירה=שתיים!! והיא רק רוצה לישון במיטה ומתחילה להיות מבולבלת עצוב לי בפנים על כל המצב ועדיין יודעת שעלי לשים לעצמי את הגבולות ולא להכניס לשם יותר מדי אנרגיות ורגשות ולסמוך עליהן שתסתדרנה.

> קראו את פענוח החלום

את התגייסת ולא היה לך טוב התפקיד אז סיפרת לי שאת עוברת לפלחץ או חיר גבולות ואמרתי לך מה ככה בקלות עוברת והסברת לי שלא טוב לך וחבל אז את עוברת ואבא שלי ואני נסענו יחד באוטו וראינו אוטובוס שהתקלקל ועצרנו לעזור לו וראינו שזה חיילים של פלחץ באוטובוס ואבא שלי התחיל לדבר עם הבכירים שלא טוב לי ושאני יעבור לפלחץ והם אמרו שיש דרך ואז יצא שאני את ורונה קורן עוברות יחד ואני הייתי לחוצה על זה עם יהיה לי טוב או עם זה יהיה כמו אנקורי ובנתיים היה לנו טקס כזה של פרידה אז הקצין שלי עשה לי ולך פרידה כזאת אישית ( היית בחיל האוויר גם ) ושאל מי רוצה להתחיל ואמרתי שאת כי אני אבכה והוא עשה לך מצגת כזאת וסיימתם ואני הלכתי איתו והוא עשה לי מין מסלול כזה עם תחנות שמראות לי שהוא מכיר אותי והכל היה בריצה ממש ובסוף הגענו לבית שלו ורצתי אחריו ונפל לי כדור אדום וטלפון אז הגענו וחזרתי לחפש את זה והוא אמר יופי זה יתן לי זמן לסדר ואחותו הקטנה הייתה בבית ונכנסו והיה שם תחנה עם חטיפים שאני הכי אוהבת והייתי צריכה לאכול ובסוף היה משהו בקטנה כזה אבל כל זה היה על המיטה ואז אמרו שהטקס מתחיל ואנחנו צריכים להגיע אז היה חלק של משימה אחרונה כזאת של החיילים ושלי ושל הודיה וסיימנו והיה מצגת בשבילינו ונכנסו לאוטו ואני הייתי עם מלא חששות כי הרגשתי פספוס אבל הייתי שמחה לעבור למשהו טוב ואז שאלתי את הודיה עם יהיה בסדר והיא אמרה בטח שיהיה בסדר ולפני זה סיפרתי לקצין שלי למה חששתי לעבור תפקיד ומה היה לי באנקורי והוא ממש הקשיב ולא סיימנו את המרוץ הזה שלי והוא אמר שהיה משהו חשוב בסוף שלא סיימנו והתעוררתי

> קראו את פענוח החלום

אני חלמתי את החלום הזה כבר פעם בצורה שונה יותר ולא מודעת. עכשיו החלום החח רגיל אך מציאות שלא קיימת בשבילי הייתי בעיר שונה בבית של מישהו שאני מכירה דרך המשפחה וגם אמא שלי בסיפור. כשאני מגיעה לבית אחרי שמשהו מוזר קרה לי(לא זוכרת מה ) עצובה כאשר אני נשארת לבד משהו מרגיש לי מוזר בהתחלה אני לא נזכרת אך משהו רע קורה. אני מבוהלת. פתאום אני על מיטה בטלפון שלי סתם ככה שאני מרגישה אותה רוח שד כזו כמו בסרטים ואני משתתקת היא מצליחה להשטלת עלי בשלב הראשון שלה. לאחר מכן אני שומעת איזו מילה באנגלית שפירושה משהו אחר רע יותר מגיע אלי ומנסה להשטלת עלי, משהו אומר לי שאני צריכה לקום עכשיו מהמיטה לאזור כוחות ולקום בהתחלה לא מצליחה אך לאחר כמה שניות מצליחה לנער את עצמי מהשתלטות הזו. אני בורחת מהבית בלי הטלפון ורצה כדי לרוץ לתוך השכונה אני זוכרת שהייתי עם נעלים חדשות שקצת גדולות עלי הרגשתי שאני איתם בחלום. אני ןזוכרת שלא רציתי ללכת רחוק מידי פניתי ימינה עשיתי בניווט איזה שהוא מסלול חזרה כמו מעין היקוף. נפלתי הוא מעדתי מכך שהנעל לא טובה לי ניסיתי לקשור סרוכים חזק יותר אך ללא הצלחה מרובה. הגעתי חזרה לבית רואה את בעל הבית שאני מכירה עם עוד מישהי שטני לא מצליחה להיזכר מי היא ואיך אני מכירה אותה. אני מתחננת אליהם שלא יכנסו ממש במפחד ואומרת שאני אכנס לקחת את הטלפון ואני חוזרת. נכנסתי מפוחדת בריצה הגשתי את היד לקחת את הטלפון שלי, ואז הוא נפל לרצפה, אני עוד יותר מפוחדת מנסה לעשות הכל מהר יותר בלי הרבה חשיבה לוקחת אותו ובורחת החוצה. בשלב זה אני כבר אומרת שצריך לברוח מהבית לכיוון היער שלא יהיה קליטה כולנו מפוחדים ואז אני רואה משהו מוזר מתקדם אלינו כאילו במציאות יכול להיות טרקטורון או גיף כי היינו בחולות, אך לא היה לא מראה מוזר ורע. נבהלתי וברחתי במעלה גבעת חול חזרה לכיוון הבית כביכול שם ראיתי בן צעיר יותר ואישה לידו והבן לבש פנים של חייזר. כעט יש מבט מוזר על הקורדינטות על מפת הגלובוס ומשהו משתנה בסוף מתמקד שאני והשניים האחרים מעבר לפס אדום חדש ועוד פס אפור בהיר יותר, יש כמו עליה של מצלמה חמעלה למבט על ואת המיקוד חוזר אלי ומה אנחנו עוברים שאני שמה לב שאנחנו עומדים מעל המפה רואים ומבינים שאנחנו מחוץ לכו ע"י דמויות שלנו בטשטוש כמו מבט על. ומנסים להבין. אני מודעת כרגע שאנחנו לא נמצאים בעולם שלנו מחוץ לגבולות כל שהם וצריכים למצוא דרך לחזור. כאן אני מתעוררת.

> קראו את פענוח החלום

זה היה בתקופהת השואה. אני מקיף את הבניין שאני נמצבא בוא ואני מוצא חצר קדמית ענקית הפעם הייתה שם עוד מישהי שברחה אז הצרפתח אליהטיפסנו על המדרגות בתור התחלה חשבונה שזה רעיון טוב ירדנו מהמדרגות אחרי שהיא אמרה שהחלום שלה זה לשבת בשקט כל אחד בצד השני במדרגות אחרי שירדנו היא נעלמה וראיתי ילד שחום שגם בורח הוא נראה כאילו הוא כבר מכיר את המקום טוב הוא הצליחה לצאת מגבולות הבניין והתחבא מאחורי שיח כשהתחילו לרדוף אחריו למרות שניסה לטפס על משהו ולא הצליח הם לא מצאו אותו כי היה חושך. הבוקר (כל החלום שלי היה כאילו משחק שאפשר להחליף בו שחקנים , התחלתי עם הגוף שלי ואחר כך עברתי לילד החום) אחר כך שעלה הבוקר הם יצאו לעוד משלחת חיפוש ושלטתי באחד המחפשים היה לי שיער ארוך ונראיתי כבן 16 בערך ראיתי את הילד החום איכשהו יצאתי מהמקום שהייתי תקוע בו ומצאתי את עצמי משחק כדורסל על גדר של מן חניון מחוץ לו, שחקתי עם בן אדם זקן שהיה קצת טיפש ועוד שני ילדים התחילו לרדוף אחרינו שוב והפכתי להיות הגבר המבוגר. ברחתי וברחתי בלי לדעת לאן, אבל זה היה נראה כאילו הדמות עצמה כן ידעה. אחרי כל הבריחה הגעתי לבית, דפקתי בדלת ונערה יפה פתחה לי את הדלת בתקווה שזה הבית שלי שאלתי אותה אם אמא בבית אני לא זוכר מה היא ענתה לי (היא לא דברה היא רק הניעה את הראש אני לא יודע אם היא אילמת) נכנסתי

> קראו את פענוח החלום
1 עמוד הבא >>
RSS