פענוח חלומות בס"ד

חלומות על האתיופי

נמצאו 8 חלומות המכילים האתיופי


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

הגעתי לתחנה המרכזית לאחד הבנקים .. והיה משחק מזל כזה מי שמנתח ירוויח כסף.. אז ניצחתי והרווחתי שלוש אלפים כסף ובאתי להפקיד והפקידים לא רצו לעבוד אבל אמרו לחכות למעלה ולמעלה חיכו אנשים בינהם אריתראים לבושים כמו גנגסטרים ומתנהגים ככה. אחת הקופיות שאלה מי קרוצה לקנות מוצר כלשהו ב7 אלף,והאירתראים באו לקנות. התחלתיי לשאול אותם מאיפה יש לכם תכסף.. מה אתם עובדים?אהה בטח ברור אוכליי חינם מקבלים קצבאות כל חודש. כשהם קמו אמרו מילה מסיומת וקמו. האתיופי שיש מולי אומר לי שהלך עליי הם ירדפו אותך.. שאלתי איך אתה יודע?. גם אני אמרתיי משהו אמרו תמילה הזו בדיוק וחטפתיי מכות לכן לכיי מהר לפני שיגיעו. נלחצתי והתחלתי ללכת.. ראיתי ערמה של נעליים ובאתי למדוד אותם וכולם היו גדולות או לוחצות ואת שלי לא מצאתי ונעלתי נעלי עקב נמוכות שהיו הכי מתאימות לי והלכתי. יצאתי דרך הפרק ליד האוניברסיטה . עליתי בעלייה חדה כמו של שביל ישראל והגעתי לכביש מהיר וטסתי לגרמניה.. בסוף הבנתיי ששחכתי את הטלפון ומשם הם הצליחו להשיג אותי לאיים שיתפסו את המשפחה בארץ.

חלמתי שהכנתי ארוחה לאנשים מעוטי יכולת.והשקעתי בארוחה הזאת מעבר למה שציפו וכהוקרה האנשים בחלום שמשום מה כולן היו נשים למיטב זכרוני (ואם אני לא טועה מהעדה האתיופית-אם זה רלוונטי לפירוש) באו כהוקרת תודה וקראו לי ונהיה אור חזק לזן ואמרו שהן נושאות ברכה שאחריה יעלם כל העין הרע ממני ואז התעוררתי..אשמח לשמוע פירוש...

הייתי באיזו גינה כזו, עם מלא גבעות של דשא. על אחת הגבעות היה מן מקום שבנוי מאבנים לבנות יפות, עיגול כזה של כמה מטרים, והיה שם שתי ספסלים מאבן לבנה וביניהם שולחן מאבן לבנה. לא ראיתי מה היה על השלחן, אבל כמו בחלומות, ידעתי שעל השלחן יש שחמט - למרות שלא ראיתי אותו. והיתה שם אישה, בת 40-50 עם שיער ארוך וגלי. היתה לה שמלה לבנה, אבל לא לבנה של חתונות או של אירועים. היא היתה עשויה מאותו חומר שהבגדים של הנשים האתיופיות שמות, רק שזה היה ממש יפה לה. היא היתה בסגנון אמא אדמה כזה. והיה שם עץ, שלא הצלחתי לראות, והיתה בי הידיעה שאם אני אתקרב לעץ יקרה לה משהו - איזה התקף פיזי. וכאילו היה שם מישהו שאחראי על העץ, מן ישות בלתי נראית שבעצם אחראית על כך שאני לא אתקרב ומזהירה אותי מלהתקרב לעץ. שיחקנו במשחק שהיה על השולחן, כמו שאמרתי - כנראה שחמט. אבל בו בזמן, הרגשתי כאילו אני כן מתקרב לעץ ומקמבן את העץ שאני לא באמת קרוב אליו ככה שלא יפגע בה. הצלחתי כמה פעמים להתקרב אליו ואיכשהו לעבוד עליו שאני לא באמת קרוב אליו, ולא קרה לה כלום. שוב, כל זה קרה תוך כדי ששיחקנו במשחק שהיה על השולחן, זה היה כאילו גם הייתי ליד העץ וגם שיחקתי, אבל לא באמת ראיתי את עצמי ליד העץ אלא מה שראיתי בעיניים היה רק המשחק, אבל כאילו היתה לי הידעה בראש שאני גם קרוב לעץ. ואז פתאום מצאתי את עצמי עומד כמה מטרים מהשלחן, והאישה על הרצפה מפרפרת, לא היה שם אף אחד חוץ ממנו, אבל עדיין כאילו ראיתי אנשים מנסים לעזור לה. בו זמנית. ואז שוב פעם היינו על השלחן, והיא הרגישה בסדר, והיא הסתכלה לי בעיניים ושאלתי אותה מה היא מרגישה כשזה קורה. ואז היא אמרה לי "רוצה לדעת?" ואמרתי "כן". ופתאום הכל נהיה שחור, ופקחתי את העיניים. והייתי בדיוק על הספה שבה נרדמתי, באותה תנוחה שבה נרדמתי. ראיתי על היד שלי מן יתוש כזה, שרואים רק את הכנפיים שלו והן היו אליפטיות כאלה. הוא היה צהוב. ושמעתי אותו מזמזם ועובר מיד ליד ואז לאוזן. וניסיתי לזוז, אבל לא הצלחתי. או יותר נכון - הצלחתי בקושי. ניסיתי להניע את היד והיא בקושי זזה. אמרתי לעצמי "אתה בטח ישן", אז סגרתי את העיניים ואמרתי לעצמי "עכשיו תתעורר!", בד"כ כשאני אומר לעצמי להתעורר בחלום אני באמת מתעורר, אבל פה שנארתי בתוך החלום. פקחתי את העיניים ועדיין לא הצלחתי לזוז. כיוון שבד"כ כשאני אומר לעצמי להתעורר זה כן עוזר, פחדתי שאני לא חולם, ושמה שקורה לי שאני לא מצליח לזוז זה אמתי. אמרתי לעצמי שאולי פשוט כל הגוף שלי נרדם, כי ישנתי בתנוחה מוזרה ואני רק צריך לאט לאט להזיז את הגוף ויסתדר (את מכירה את התחושה הזו של הנמלים), אז אמרתי לעצמי שאני אפיל את עצמי על הרצפה כדי לזעזע את השרירים ואז הם ינועו יותר מהר. וניסיתי, והייתי במצב שלא ידעתי אם אני על הרצפה או על הספה שבה נרדמתי. ואז שמתי לב שאני עוד על הספה. וכל החלום היה מטושטש מאוד. ואז פתאום הכל התבהר כזה, והתעוררתי.

חלמתי שאני בטיילת בת ים בערב לבד. התלבטתי אם לאכול בסוף החלטתי שלא והמשכתי ללכת. הלכתי ובכיון שאני הולכת אליו הכל נהיה חשוך. באתי לפנות לכיון היציאה מהטיילת,וישבנו שם אתיופים צעירים ממני שאני מכירה מהעיר. אחד מהם זורק עלי את הלחמנייה שאכל הוא קם אלי,אני אומרת לו מה אתה זורק עלי את הלחמניה הוא מתקרב לי לפרצוף נוגע לי בשיער ועושה לי סילסול כזה אומר לו ״מה הקטע של יגאל״ אני מעיפה לו את היד ממני,ואומרת לו אל תיגע בי. הוא עונה לי ״נגעת בי״ אני מסתכלת לכיון של הקיוסק שהוא והחברים שלו ישבו שם ואני רואה שכל החברים שלו נכנסו לקיוסק אחד מהם (למד איתי בהראל) מסתכל עלי מהזווית של הדלת ברחמים. וסוגר את הדלת. והאתיופי שדיבר איתי ונגע חי בשיער מתחיל לבעוט בי אני צורחת עליו מה אתה עושה והוא צרביץ לי ואני צורחת הצילו.

1