פענוח חלומות בס"ד

חלומות על הדינוזאורים

נמצאו 3 חלומות המכילים הדינוזאורים


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

אני נמצאת בעידן הדינוזאורים ויש שם כלוב שדומה למבנה מהסרט של הדינוזאורים וראיתי בתוך הכלוב דינוזאור והעידן הזה היה בצד השני של הדירה ואז הלכתי לחדר שלי ושם זה היה החדר הקודם שלי עם אחי ואחר כך ראיתי אנשים גיבורים והם עבדו כצוות בהתחלה מת בן עם שיער שחור חום ואחר כך השאר אבל בעצם הרגו אותם ומאחורי הדלת של החדר היו מדרגות לכל החדרים בבית אך במקום דלתות חלונות ואז נסעתי עם אמא וחברותי ועליתי על קרווסלה עם חברה אחת ואז כשירדתי חברה שלי רצה אל המחשב ופתאום היו לי רולרים נסעתי ופעמים נפלתי ואז הרולרים נעלמו הלכתי אל אמא ואז היה שם מעבר עם שני אנשים דומים פעם ראשונה איש אחד שהגיע מהכיוון שלנו הרג את השני ופעם שנייה זה שהגיע מהכיוון שלנו ממשיך ללכת ואז השני קופץ עליו והורג אותו שניהם היו דומים לפיראטים עם חרבות אז חזרתי הביתה ירדתי לחניה עם אחי ושם הגיעה מכונת ברזל הדומה לכיפת טלסקופ היא רצתה להרוג אותי ואת אחי וברחנו משם משום מה ברחתי לאט ואז עצרתי והם גם עצרו הם לא הרגו אותנו ואז הלכתי לצד וניסיתי לדעת איפו אמא שלי אבל לא הצלחתי ואז ניסיתי להשתגר אבל השתגרתי למקום שבו לפני רגע עמדתי.

אני מבקרת בפארק קטן ליד הבית שלי של דינוזאורים עם חברתי. לפתע אני רואה שהדינוזאורים יכולים לטפס מכלום אחד למשנהו ובעצם שאנחנו לכודות. התחלנו לטייל בין הכלובים ופגשנו עוד יצורים שהם באמת מוטציות. פגשנו בבעל המקום שהודיע לנו שהוא חטף אותנו. המקום היה במרתף ולכן לא הייתה קליטה בטלפונים. הוא יצר שם כל מיני יצורים קטנים ומסכנים והיה ממש משוגע. הוא כלא אותנו ולא נתן לנו לצאת והתוכנית הייתה שבסוף יהרוג אותנו. לאט לאט נוספו עוד בני גילנו (20+). באחד מהימים הוא שיחרר אותנו לטייל בים לבד. טיילנו וראיתי מרחוק את אחותי בים משחקת עם נחש ים כשבדרכ היא ממש מפחדת מהדברים האלה. ניסינו להגיד לאנשים שאנחנו זקוקים עזרה ולא הצלחנו. לפתע ראינו מולנו שוטר והתקרבנו אליו וצעקנו אליו שוטר! שוטר! הוא אמר לנו לבוא איתו והוביל אותנו שוב חזרה למקום בו חטפו אותנו. הוא אמר שזה היה מבחן ולא עמדנו במבחן ולכן נענש. בהמשך החוטף הביא לנו טושים טיפקס ודפי נייר כדי להעסיק אותנו. התחלתי לכתוב פתק למשטרה בטיפס בו חטפו אותנו ובכל פעם שהוא התקרב זה היה פחד איימים והסתרתי את הפתק. לאחר מכאן השגתי את הטלפון שלי והצלחתי לצאת מהמקום ולהשיג קליטה, וכשהבנתי שהשערים נסגרים ואחדים מאיתנו הצליחו לברוח, חזרתי חזרה למקום בו חטפו אותנו כי חברתי עדיין הייתה שם. ראיתי שאמא מתקשרת אליי והלב שלי ממש נשבר שלא יכלתי לענות. בסופו של דבר הצלחנו להשיג קליטה וסימסנו למשטרה.

1