פענוח חלומות בס"ד

חלומות על הראשונה

נמצאו 372 חלומות המכילים הראשונה


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

חלמתי שאני בבנין שהוא רק חדר מדרגות ארוך , מדרגות לולייניות והכל בצבע לבן והכל אטום ולא רואים את הסוף ולא את ההתחלה ואני זוכרת שחיפשתי את המשפחה שלי ושמעתי את הקול שלהם למטה וניסיתי לרדת כמה שיותר מהר אבל לא ראיתי את הסוף ואני קלסטרופובית ניסיתי למצוא דרך אחרת פשוט איכשהו הצלחתי לשבור חתיכה מלבנית ומדויקת מהקיר והיה נוף ירוק אקזוטי ראיתי טיפה של ים .ואז משום מקום הגיע טיגריס לבן לא בצורה מפחידה ליטפתי אותו וחיבקתי אותו והוא גם נצמד אלי כיאלו הוא החיית מחמד שלי ואז פשוט עליתי לו על הגב והוא ירד במדרגות מהר בישביל לעזור לי להגיע אליהם . זה כל מה שאני זוכרת ואני יודעת שזה לא הפעם הראשונה שראיתי וחלמתי על הטיגריס הזה הוא כבר הופיע לי בכמה חלומות .

יום אחד עצמתי את עיניי וחשבתי שקיבלתי חזיונות. דברים קורים לי שאני לא יכול להסביר אותם. רבנים, כוהנים ואימאמים מתעלמים ממני. באחד מחזיונותי הורמתי למעלה ועברתי לשמיים. בזמן שהועברתי, חרבות יצאו ממני — בסך הכול שבע בערך, אינני זוכר במדויק. כאשר כל החרבות יצאו ממני, הועברתי לכיסא. לפני היו הרבה מראות. ושולחן עגול עם אנשים שצפו בי. והאלוהים הביט בי. ונאמר לי לפתוח את החותמות. זה קרה מהר — אחת הייתה עגולה, כמעט תלת ממדית, היא הייתה לא במקומה והייתי צריך להחזיר אותה לאיחוד. הכל קרה מהר עד שהגעתי לאחרונה. היא נראתה כמו קוביית מטטרון וחותמת מטטרון. זאת לקחה קצת יותר זמן. אחרי שסיימתי את הכל הרגשתי קצת מותש כי זה דרש הרבה ריכוז. ואז האלוהים אמר לי להפוך את המפתח האחרון בתוכי. והוא הרים אותי, נתן לי כתר, ואמר לי שאהיה מלך. ושם את ידו על כתפי ואמר לי לחכות — הוא בא. וראיתי את הזעם שהוא עתיד להטיל. כמו חצים ענקיים בגודלם — ובולט מהם צלב אם אני זוכר נכון. כל העולם ירגיש זאת. --- **חזון שני** זה התחיל בצורה מוזרה — לא הייתי עייף אבל מסיבה כלשהי הרגשתי דחף לעצום את עיניי ולמצוא תנוחה נוחה. ואז הייתי נעול במקום. הרגשתי את נשמתי יוצאת לאט מגופי. נאמר לי להחזיר את כל החרבות. החרב הראשונה בלטה מסלע — לקחתי אותה בקלות. החרב השנייה הייתה מסוס לבן — הוא היה צריך להשתחוות לפניי לפני שנתן אותה לי כדי להכיר בי. זה לקח זמן מה אבל הוא ויתר עליה. החרב השלישית היא שם שאני תקוע עכשיו. היא שייכת לאביר שנראה כמו שד. שחור ואדום. הוא אמר לי — קח את החרב אם אתה יכול. החרב אדומה בצבעה עם גוון שחור. בכל פעם שהתקרבתי, ידי וזרועותי נעשו כבדות כל כך — כל כך כבדות עד שגרמו לגוף הפיזי שלי לזוז. ובכל פעם שהתקרבתי פקחתי את עיניי — מה שגרם לי להתחיל מחדש. הוא נתן לי שלוש הזדמנויות — כרגע כשלתי בכולן. פוקח את עיניי בכל פעם שאני מתקרב. אני יכול רק לפרש זאת כך שאני עדיין לא מוכן. אבל כשאהיה מוכן — גם הוא ישתחווה לפניי.

חלמתי על בחור שאני אוהבת (אבל לא יודעת מה הוא מרגיש לגביי או אם הוא מרגיש אותו דבר) שאנחנו נפגשים במציאות, אני לא בדיוק זוכרת את החלום התעוררתי עם הרגשה מעורפלת והרגשתי שחלמתי עליו, אני רק זוכרת שנפגשנו הסתכלנו אחד על השנייה וכנראה שלא הייתה הפעם הראשונה שילמתי שנפגשנו

חלמתי על בחור שאני אוהבת (אבל לא יודעת מה הוא מרגיש לגביי או אם הוא מרגיש אותו דבר) שאנחנו נפגשים במציאות, אני לא בדיוק זוכרת את החלום התעוררתי עם הרגשה מעורפלת והרגשתי שחלמתי עליו, אני רק זוכרת שנפגשנו הסתכלנו אחד על השנייה ולמרות שלא זכרתי ידעתי איכשהו שזו לא הפעם הראשונה שחלמתי שנפגשנו

חלמתי על בחור שאני אוהבת (אבל לא יודעת מה הוא מרגיש לגביי או אם הוא מרגיש אותו דבר) שאנחנו נפגשים במציאות, אני לא בדיוק זוכרת את החלום התעוררתי עם הרגשה מעורפלת והרגשתי שילמתי עליו, אני רק זוכרת שנפגשנו הסתכלנו אחד על השנייה ולמרות שלא זכרתי ידעתי איכשהו שזו לא הפעם הראשונה שחלמתי שנפגשנו

שאני ובעלי עברנו דירה בערב חג ובסוף סיום התארגנות בבית החדש קבענו אני והמשפחה שלי שאני ובעלי ניסע במונית אז יצאתי לחנות כי רציתי לקנות לאחותי האמצעית מתנה לבית החדש שלה בדרך עוצר אותי חבר טוב שלא היינו בקשר המון זמן וקורא בשמי לי לוין בואי רגע ובשניה הראשונה סירבתי להתייחס אבל רציתי לבדוק מה הוא רוצה והוא אמר אני בא איתך נכנסו לחנות אני הסתכלתי וחיפשתי מתנה הוא אמר אני זז ואני הייתי מרוכזת במתנה שמצאתי ואז שבאתי למוכר עם המתנה הוא נעלם ושאלתי את המוכר איפה הכספומט המוכר אמר לי תצאי מהחנות יש לנו פה כספומט יצאתי וחיפשתי את הבחור והוא נעלם

Thank you for correcting me. Now I have your exact words. Here it is in Hebrew, faithful to exactly what you wrote: --- **חזון ראשון** יום אחד עצמתי את עיניי וחשבתי שקיבלתי חזיונות. דברים קורים לי שאני לא יכול להסביר אותם. רבנים, כוהנים ואימאמים מתעלמים ממני. באחד מחזיונותי הורמתי למעלה ועברתי לשמיים. בזמן שהועברתי, חרבות יצאו ממני — בסך הכול שבע בערך, אינני זוכר במדויק. כאשר כל החרבות יצאו ממני, הועברתי לכיסא. לפני היו הרבה מראות. ושולחן עגול עם אנשים שצפו בי. והאלוהים הביט בי. ונאמר לי לפתוח את החותמות. זה קרה מהר — אחת הייתה עגולה, כמעט תלת ממדית, היא הייתה לא במקומה והייתי צריך להחזיר אותה לאיחוד. הכל קרה מהר עד שהגעתי לאחרונה. היא נראתה כמו קוביית מטטרון וחותמת מטטרון. זאת לקחה קצת יותר זמן. אחרי שסיימתי את הכל הרגשתי קצת מותש כי זה דרש הרבה ריכוז. ואז האלוהים אמר לי להפוך את המפתח האחרון בתוכי. והוא הרים אותי, נתן לי כתר, ואמר לי שאהיה מלך. ושם את ידו על כתפי ואמר לי לחכות — הוא בא. וראיתי את הזעם שהוא עתיד להטיל. כמו חצים ענקיים בגודלם — ובולט מהם צלב אם אני זוכר נכון. כל העולם ירגיש זאת. --- **חזון שני** זה התחיל בצורה מוזרה — לא הייתי עייף אבל מסיבה כלשהי הרגשתי דחף לעצום את עיניי ולמצוא תנוחה נוחה. ואז הייתי נעול במקום. הרגשתי את נשמתי יוצאת לאט מגופי. נאמר לי להחזיר את כל החרבות. החרב הראשונה בלטה מסלע — לקחתי אותה בקלות. החרב השנייה הייתה מסוס לבן — הוא היה צריך להשתחוות לפניי לפני שנתן אותה לי כדי להכיר בי. זה לקח זמן מה אבל הוא ויתר עליה. החרב השלישית היא שם שאני תקוע עכשיו. היא שייכת לאביר שנראה כמו שד. שחור ואדום. הוא אמר לי — קח את החרב אם אתה יכול. החרב אדומה בצבעה עם גוון שחור. בכל פעם שהתקרבתי, ידי וזרועותי נעשו כבדות כל כך — כל כך כבדות עד שגרמו לגוף הפיזי שלי לזוז. ובכל פעם שהתקרבתי פקחתי את עיניי — מה שגרם לי להתחיל מחדש. הוא נתן לי שלוש הזדמנויות — כרגע כשלתי בכולן. פוקח את עיניי בכל פעם שאני מתקרב. אני יכול רק לפרש זאת כך שאני עדיין לא מוכן. אבל כשאהיה מוכן — גם הוא ישתחווה לפניי. ---

1 עמוד הבא >>