פענוח חלומות בס"ד

חלומות על והחליטה

נמצאו 11 חלומות המכילים והחליטה


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

חטפו אנשים והייתי במקום שהחביאו אותם. הייתי עם מישהו במסדרון מפחיד והיו שני חדרים, חדר בכל קצה והמסדרון המשיך גם לימין אבל היה מאוד חשוך לא ראיתי את הצד הזה. נראה לי שהייתי חלק מהאנשים החטופים אבל הסתכלתי על עצמי מהצד והייתי בתוך הסיטואציה והיינו גם רוחות עם דיבוקים כאלה והצלחנו להוציא אותם בצורה לא ברורה. לאחר מכן הייתי באיזה חדר חשוך ומפחיד לבד והייתה תחושה מפחידה ומוזרה כזו. לאחר מכן פתאום יצאתי מהבית לחברה של אח שלי וזה היה קשור לצבא, היא הייתה חיילת למרות שהיא השתחררה אבל לא הייתה לבושה במדים. היא גרה צמוד אלינו בחלום למרות שגרה במרחק של חצי שעה מהבית שלי במציאות והלכתי אליה בדרך של השביל של סבתא שלי מצד אמא. היה שעה של שקיעה והיה מאוד חשוך. אבל זה היה ״יום האורות״ וכאילו כל האורות כבויים והפלאש של הטלפון שלי לא נדלק ולא הבנתי למה. כשהגעתי אליה האורות של הבית דלקו וראיתי את אח שלי, אמא שלי ואת חברה של אח שלי. שם והגינה הייתה נראית כמו הגינה של סבא וסבתא של החברה הכי טובה שלי. כשהגעתי אח שלי בדיוק יצא ואמר לי משהו ואוסיף שאני אנהג למרות שאין לי רישיון ואמרתי לו בכיף חצי ציני חצי רציני כזה אבל הוא יצא מהבית. התיישבתי לצד חברה שלו ודיברנו על ״יום האורות״ כי אמרתי שממש חשוך פה. היא נכנסה לבית שלה ואמא שלי ואני נשארנו בגינה שנהפכה לחדר חשוך. הכלבה שלנו הגיעה עם כלב שחור לצידה והם היו ממש גדולים. היא דאגה ממש כשהיא הסתכלה על הכלבה שלנו והיא אמרה שהיא החליפה צבע וקישרה את זה לסיטואציה עם הרוחות מההתחלה ואמרה שאבא שלה ואמא שלה אמרו לה את זה למרות שסבתא שלי עוד בחיים בכלל ולא הבנתי. הרגעתי אותה ואמרתי לה שזה לא נכון והיא כנראה רואה את זה בגלל השקיעה למרות שלא הייתה שקיעה והיינו בחדר שפתאום נהפך למרפסת וישבנו עם ידידה שלי שחגגנו לה יום הולדת השבוע במציאות. ידעתי שאני משקר לגביי הצבע שבה היא רואה אותה כדי להרגיע אותה למרות שבאמת ראיתי את הכלבה באותו צבע כמוה אבל היינו בטוחים שאנחנו מתווכחים על צבעים שונים למרות ששנינו דיברנו על אותו צבע וזה לא היה בהתאם לצבע של הכלבה וכשדיברנו על הצבע של השיער ראיתי שיער של בן אדם בכלל. אמא שלי מאוד דאגה והתעצבנה והחליטה שגם לי אולי קרה משהו ואמרה לי ״שלא תהפוך לזמר פתאום״ ואמרתי לה משהו כמו ״בטח אני גם יודע לשיר״ ושרתי את המשפט הזה כדי לבדוק עם הקול שלי נהיה יותר יפה והוא היה יותר יפה באמת. אמרתי לה שלא תעשה פדיחות לאח שלי ליד המשפחה של חברה שלו. הכלבים כבר לא חלק מהסיטואציה. פתאום במרפסת הגדולה של הבניין ממול הופיעו החברה הכי טובה שלי ושני חברות טובות שלי יחד. החברה הכי טובה שלי כעסה עליי והשתיים דיברו איתי רגיל ואז היה שלב שהחברה הכי טובה שלי דיברה אליי בכעס ושאלה אותי אם בסוף באים אליי או לא ואמרתי לה לא. עוד ידידה שלי הצטרפה אליהן ופתאום הן היו על כיסא שהיה לי בחדר עד לא מזמן מלבד ידידה אחת שלי. הן נאחזו בחולצה שהייתה מחוברת לשולחן עגול כזה במרפסת. אני ידעתי שהן עומדות ליפול וצעקתי לחברה הכי טובה שלי שהייתה בראש הפירמידה ואחזה בחולצה לרדת משם בבקשה ושלא תעשה את זה והתחננתי ממש את הן לא הקשיבו ולאחר כמה זמן הן נפלו מקומה חמישית לתוך האזור של הבניין של סבא וסבתא שלי מצד אבא. התחלתי לבכות ולכעוס על עצמי שלא רצתי למטה לתפוס אותן והחלטתי לרוץ לשם ולהתקשר למד״א.

כל הפלוגה טסנו לחו"ל והגענו למקום לינה, שם הייתה מפקדת שחטפה אותנו ואיך שהוא אני הצלחתי לברוח לחדר, ובלילה יצאתי מהחלון וברחתי , בלי התיק ובלי כלום , חבר מהפלוגה שגם ברח כמוני עזר לי לרדת , אחרי כמה ימים שאנחנו ישנים בחוץ עם עוד ילדים שברחו , אני עליתי שוב לחדר שברחתי ממנו והצלחתי לקחת את התיק , אכשהו המפקדת ראתה אותי והבינה איך ברחתי היא התחילה לרוץ אחרי וניסתה לתפוס אותי , פשוט זרקתי חלק מהדברים למטה וקפצתי למטה והיא הלכה מהצד השני לתפוס אותי , לא מצאה אותי , והחליטה לקחת רק התיק שנשאר שם , אני החלטתי אחרי יומיים שמחפשים אותי ללכת לשדה התעופה ולנסות להתקשר למישהו כדי שיציל את כולם

כל הפלוגה טסנו לחו"ל והגענו למקום לינה, שם הייתה מפקדת שחטפה אותנו ואיך שהוא אני הצלחתי לברוח לחדר, ובלילה יצאתי מהחלון וברחת , בלי התיק ובלי כלום , ומשהו שגם ברח כמוני עזר לי לרדת , אחקי כמה ימים שאנחנו ישנים בחוץ עם עוד כמה שברחו , אני עליתי שוב לחדר שברחתי ממנו והצלחתי לקחת את התיק , אך אז המפקדת ראתה אותי והבינה איך ברחתי היא רצה אחרי וניסתה לתפוס אותי , פשוט זרקתי חלק מהדברים למטה וקפצתי למטה והיא הלכה מהצד השני לתפוס אותו , לא מצאה אותי , והחליטה לקחת רק התיק שנשאר שם , אני החלטתי אחרי יומיים שמחפשים אותי ללכת לשדה התעופה ולנסות להתקשר לאמא כדי שתציל את כולם

לילה אחד, בשדה תעופה הומה אדם היא הבינה שהגיעה יותר מדי מוקדם. בחנות הספרים מצאה לעצמה איזה ספר מותח ובמעדנייה, קנתה שקית עוגיות מדיפות ריח. חפשה מקום לשבת בו כמה שעות עד הטיסה, מצאה פינה והתיישבה והכרטיס בכיסה. היא הייתה מאוד מרוכזת בספר שבידה כשבזוית עינה הבחינה , בגבר שהתיישב לידה, היא לא הייתה שמה לב אליו בכלל, אבל, בחוצפתו העיז המנוול, לשלוח יד אל שקית העוגיות שביניהם הייתה מונחת, וכבתוך שלו הרשה לעצמו עוגיות לקחת. היא החלטה להתעלם מהחוצפה והגסות. לא לעשות סקנדל, אולי תיפסק העזות. וכך היא נשנשה, בעודה מביטה בשעון שעל הקיר, וגנב העוגיות מחסל לה את המלאי בקצב מהיר. על כל עוגיה שהוא לקח היא גם לקחה אחת לפה, חושבת לעצמה, בטח החצוף יבקש גם כוס קפה. כשנשארה רק עוגיה אחת, היא תהתה מה יעשה עכשיו. והוא ביד רועדת חיוך מבוייש על פניו, לקח את העוגיה האחרונה וחלק אותה לשניים, חצי הוא הציע לה בעוד השני, כבר היה לו בין השיניים. בעצבנות גוברת ועם מחצית עוגיה בידה חשבה לעצמה, הוא גם גנב וגם חצוף, אפילו לא אמר תודה. כשהוכרז בקול שהגיע מועד הטיסה, חשה הקלה, אספה את חפציה ולעבר שער היציאה התנהלה. בלי להסתכל אחורה על גנב העוגיות וגסותו המעצבנת, הלכה במהירות, קדימה מתבוננת. היא עלתה למטוס וצנחה אל מושבה, והחליטה לחזור אל הספר שאת ליבה שבה. בעודה מפשפשת בתיק אחר הספר בידיה הייתה שם שקית עוגיות מלאה, מול עיניה. המומה ומופתעת היא הבינה, איך לא, העוגיות האחרות היו פשוט שלו, הוא חלק אותן עימה ולא אמר לה די, ולדאבונה להתנצל כבר מאוחר מדי. בעצב היא הבינה שהגסות הייתה שלה, היא הגנב , ואת העוגיות שלו בעצם היא אכלה.

בובה שיער רוח רפאים לילה ישנתי קקמתי בעולם המתים ואישה חיכתה לי ישבה על הספה עקבה אחרי היא הייתה עם שמלה לבנה והיא הייתה בבית שלה בית מוזר כל לילה שהלכתי לישון קמתי בעולם הזה והכל היה אפור ופחדתי פחד בכיתי לאמא שלי לאחיות שלי ואמרתי שאני לא ישנה כמעט חושך עשן את כאילו עברו כבר כמה ימים ברצף שקרה לי דבר כזה שחברה שלי שבחיים לא הכרתי נעלמה שיער שחור היה לה ואמא שלה מחפשת אותי בלילה והחליטה להציק לי אבל היא לא עושה את זה כי בא לה אלא כי עוד ילדה שלא הכרתי שמה עלי קללה בקבוק מים סכין תחכה אוכל מספריים שלוש בובות. מאחורי השולחן עם המראה שלי

כל הפלוגה טסנו לחו"ל והגענו למקום לינה, שם הייתה מפקדת שחטפה אותנו ואיך שהוא אני הצלחתי לברוח לחדר, ובלילה יצאתי מהחלון וברחת , בלי התיק ובלי כלום , ומשהו שגם ברח כמוני עזר לי לרדת , אחרי כמה ימים שאנחנו ישנים בחוץ עם עוד כמה שברחו , אני עליתי שוב לחדר שברחתי ממנו והצלחתי לקחת את התיק , אך אז המפקדת ראתה אותי והבינה איך ברחתי היא התחילה לרוץ אחרי וניסתה לתפוס אותי , פשוט זרקתי חלק מהדברים למטה וקפצתי למטה והיא הלכה מהצד השני לתפוס אותו , לא מצאה אותי , והחליטה לקחת רק התיק שנשאר שם , אני החלטתי אחרי יומיים שמחפשים אותי ללכת לשדה התעופה ולנסות להתקשר לאמא שלי שחיה כדי שתציל את כולם

1 עמוד הבא >>