פענוח חלומות בס"ד

חלומות על לשחזר

נמצאו 6 חלומות המכילים לשחזר


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

הלכתי לנשף עם זה שאני אוהבת למרות שאני לא מכירה אותו במציאות והיינו שם ואז עלינו יל גשר שמתחתיו היה אגם וקפצנו לתוך האגם הסתכלנו אחד על השנייה והתנשנפרדתי מבעלי לפני שלוש שנים. לא הייתה תקשורת בינינו. יעצו לי על ידי משפחות וחברים לשחרר את השכוח מהנישואים ולהמשיך הלאה בחיי. לא רציתי להתחתן עם מישהו אחר כי עמוק בפנים אני עדיין אוהב את בעלי. כל כך סבלתי מכאבים ובלבול שקראתי המלצה באינטרנט על איך ד"ר אלאבה איחד מחדש נישואים שבורים בעזרת כוחותיו הרוחניים. המשכתי לקרוא כל כך הרבה המלצות על איך הוא עזר לשים קץ לגירושים ולשקם את אהוביהם לשעבר של אנשים ואמונתי התחדשה. אני צריך ליצור קשר עם ד"ר אלאבה מיד כעבור כמה דקות הוא ענה לי ונתן הנחיות מה לעשות, לאחר שעמדתי בדרישה הנדרשת יומיים לאחר הטקס, הכישוף שינה את חיי סביב בעלי לא ליצור איתי קשר יותר מזה. שנתיים התקשרו אלי באמצע הלילה בוכה והתנצלות שזוהי עבודת השדים, אז אני עדיין נדהם מהנס הזה אז אני סולח לו. עכשיו הנישואים שלי מאוזנים. טקס דרלאבה עבד מצוין והנישואים חזקים יותר מבעבר, ושום דבר לא יכול להפריד בינינו שוב. ביקרתי בכל כך הרבה אתרים שחיפשתי עזרה, זה היה חסר סיכוי עד שהתחברתי לדראלבה, הגבר האמיתי שעזר לי לשחזר את הנישואים השבורים שלי אם יש לך בעיה דומה בנישואיך, אתה רוצה שבעלך או אשתך יאהבו אותך שוב . , יש לך מישהו שאתה אוהב ואתה רוצה שהוא יאהב אותך בתמורה, יש לך אתגר בחייך, תבנית הכישוף של ד"ר אלאבה היא הפתרון והתשובה לבעיה שלך, וואטסאפ / ויבר עם מספר הטלפון שלו: +1(425) 477-2744, צור איתו קשר עוד היום על ידי שליחת אימייל אל dralaba3000@gmail.com אל תיתן לאף אחד לקחת את בן/בת הזוג שלך ממך.קנו

שיניים מתפוררות כל שניה אני יורקת עוד ועוד זכוכיות של שיניים נשאר מעין שלד קטנטן בפה לבן אך ממש קטן כל הפה מתפורר לרסיסים מגיעה לרופאה ועוד אחד וכולם לא יודעים מה לעשות , מנסים לעשות סיעור מוחות ללא הצלחה ואני בוכה ונחנקת ממש מכמות הרסיסים בפי, ורוצה לשמור את כולם יורקת ושומרת ביד כדי שיצליחו לשחזר את כולם אך ללא הצלחה... קמתי ממש חנוקה , משתעלת, ומבועתת אודה לפשר חלום זה

חלמתי שדרסתי מישהו עם הרכב שחלמתי שאני מדברת בטלפון עם חברה שלי שהיא גם מתקשרת ברמה גבוההה מאוד ותוך כדי דיבור אני מרגישה שדרסתי מישהו . אני מסתכלת ומנס לשחזר מה קרה: אני מוצאת את עצמי עוצרת עם האוטו במרחק של כמה עשרות מטרים ממני. הוא שכוב על הרצפה בתחנת אוטובוס. זה מוכר פרחים ערבי שישב על הכביש בתחנה. הוא שוכב בתנוחה עוברית . הוא חי אבל כואב לו. אני יוצאת מהאוטו ומתלבטת אם לגשת אליו , אני חוזרת לאוטו , נוסעת קצת ומחייכת למשטרה בזמן שאני רוצה לחייג למשטרה אני מקבלת שיחת טלפון מאבא שלי איתו אני לא מדברת כבר שלוש שנים ובסוף השיחה הוא קצף על מישהו וקילל אותו וככה קמתי ממש מזיעה ובתחושה כבדה

רננה: "אמרת את זה וידעתי שאתה מבין. והרגשתי ששום דבר לא בסדר בחיים שלי ושאתה האדם האחד ביקום שיכול להבין". הם שניהם ממשיכים לשחזר בדיוק את השיחה וכל אחד מהם זוכר את המילים שהוא אמר ומה השני אמר. הוא אומר לה "הרגשתי שאת בתוך משהו נורא ושאני רק רוצה לבוא ולהוציא אותך משם". והיא אומרת "רציתי שתבוא ותחבק אותי חזק, שרק תחזיק אותי בזרועותיך ואני אוכל לנוח סוף סוף מכל הטירוף הזה שבו אני חיה". הוא עונה: "כן, הרגשתי את זה. והרגשתי שאת לכודה, וכל מה שרציתי היה לבוא ולהוציא אותך מהכלוב הזה שסגר עליך". והיא לוחשת: "כן, זה מה שהרגשתי, שאני חיה בתוך כלוב של שקרים, ואתה האדם שיכול לחלץ אותי משם". "כן, ננה, אני יכול!" הוא אומר לה. הוא מדליק את האור ומסתכל אל תוך עיניה, "אני יכול!" . "אתה זוכר" רננה שואלת, "שהיינו, יחד על השטיח במחבוא הסודי שבקומונה ואמרת שאתה מבין, ושגם לך יש דברים שאתה לא יכול לגלות". דני-בוקי מביט ברננה תופס את כתפיה, "תקשיבי ננה, זה נכון. יש משהו שאני לא יכול לגלות לך. בכל ליבי הייתי רוצה לגלות אבל זה לא אפשרי. תביטי לי בעיניים ננה, אני מבטיח לך שהדבר הזה שאני לא יכול לגלות זה לא משהו שיפגע בך. אני מבטיח לך שתמיד אהיה איתך, תמיד אשמור עליך. את יכולה לסמוך עלי לגמרי". רננה מביטה בו ודמעות זורמות מעיניה. "בוקי, הלוואי ויכולתי לספר ולגלות לך הכל" היא אומרת, הדמעות חונקות אותה אך היא ממשיכה: "בוקי, אני באמת כמו בתוך כלוב. כאילו מישהו סגר אותי בכלוב של שקרים, כלוב שבו שום דבר לא אמיתי, הלוואי ויכולתי לגלות לך את הכל". דני-בוקי שואל "מי זה שסגר אותך בתוך כלוב השקרים הזה?". רננה נושכת שפתיים. דני-בוקי מחזיק עדיין בכתפיה ומטלטל אותה. "ננה, מי זה? אני יודע שאת אוהבת אותי. אני יודע שאני חשוב לך ושאת אף פעם לא תרצי לפגוע בי. את חייבת להגיד לי מי זה!" רננה לוחשת: "זאת סבתא שלי" "מה היא רוצה שתעשי?" דני-בוקי תובע לדעת. ורננה מספרת לו מי זאת סבתא שלה ומה המזימה וכיצד היא, רננה, מתכננת לסקל את המזימה ולסלק את הכדורים משני האקדחים של אוסי ושלה. לאחר שהם מדברים על הכל רננה בוכה ואומרת לו. "בוקי אני רוצה להגיד לך תודה. לאורך כל הזמן הזה עם כל התככים והשקרים שסבתא כפתה עלי הייתי נחושה להגן ולשמור עליך ולוודא ששום דבר רע לא יקרה לך. אבל עכשיו אני קולטת שלא היה לי סיכוי להצליח בזה לבד. תודה שהתעקשת להוציא אותי מה'לבד' הזה שהיתי בו, עכשיו שאנחנו יחד בזה - אנחנו נצליח". הם מחייכים זה לזה ורננה ממשיכה: "בוקי אני רוצה לחיות איתך לתמיד, אני רוצה ללדת את הילדים שלך, להזדקן איתך ביחד, אתה הדבר הטוב ביותר שקרה לי בחיי" הם מתנשקים. השיר שלנו 4 המקטע הגדול והחשוב יותר שהיה חסר בסדרות של רן דנקר בטלוויזיה היה ב "השיר שלנו 4" . אחרי העונה הנפלאה של "השיר שלנו 3" עם עלילה מלאת אהבה, נוטפת תשוקה וסוחפת - היה צריך לבוא "השיר שלנו 4" שאמור היה להיות אפילו טוב יותר מהעונה שקדמה לו. מה שהיה חסר שם בעלילה: הלך להם לאיבוד גיבור ראשי, הדמות של "הרע". כמו שאי אפשר לדמיין את "דני הוליווד" בלי לולה באום ואי אפשר לדמיין את "השיר שלנו 3" בלי קרין קורן, כך גם כשהדמות הזו הלכה לאיבוד נשאר מעט מאוד בעלילה של ה"שיר שלנו 4". כשדמות ה"רע" נעלמה, הדמות של רני אביב איבדה את האקשן ואת החיוניות. רני נשאר בחור אומלל שבחלק הראשון מבלה בבית חולים ועסוק באבל ובחלק השני הוא אומלל עוד יותר ומפגין חוסר אונים מוחלט כשתמרה אהובתו עוזבת ולא רוצה אותו. הדמות הסקסית מלאת הרוע והמאבק בינה לבין רני אביב היו גורמים לדמות של רני להופיע במיטבה במאבק שאותו הוא מוביל ובסופו של דבר מצליח לנצח. בעלילה עם סיפורי אהבה, תשוקה וקטעים מסעירים, שבהם רן דנקר מתגלה כפי שהמעריצים שלו אוהבים לראות אותו. אבל את הפירוט של כל העלילה שהייתה חסרה שם אספר כנראה כבר בפעם אחרת :-) כל הזכויות שמורות לסיגל רוה © 2011 מאוד אשמח לשמוע את דעתכם סיגל רוה

חלמתי שאני נמצאת במלון עם המשפחה שלי כולל הורי ולוסי, וחברות של עמית ולכאורה הכל נראה תמים. אבל אז מתחיל הקסם... כל מיני דברים בלתי אשריים קראו בחלום, והם כולם חלק מאותה עיירה קטנה, בית מלון, מסעדה שבעצם, למרות המראה התמים מלאים בבלתי אפשרי. האנשים חלקם קפצו לתוך תמונת ויצאו מהם לפי רצונם ולימדו את משפחתי לעשות גם. אנשים עפו עם מצנחים רק ליופי והראו את היכולת להתנתק מהחוטים ולהמשיך לעוף. כל מיני חיות התחילו לדבר ולספר בדיחות. והחדרנים במלון זעופי הפנים היו בעצם רקדנים שחקנים בלבוש מהודר שעברו בין האורחים ועשו קסמים לא הגיוניים.במסעדה ישבו אנשים שהחליפו חוויות בינהם של רגעים שחוו כשהיה ביכולתם לקפוץ ולבקר בעולם מקביל ונראו מאושרים כל כך. היה גם בעיירה בית חולים שחדריו היו מיטות אפריון בטבע וכל החולים קיבלו כוחות. אפילו סבתא שלי שנפטרה לפני 20 שנה היתה שם וסיפרה כמה נפלא הנוף והאוויר והחברה בעיקר. היה שם הרבה קסם. המלון האפור הפך לזוהר עם מנורות בכל הצבעים. ותינוקות ניגנו מוזיקה מדהימה. כולם היו כל כך עייפים אבל רצו להמשיך לספוג את הקסם. להמשיך להסתובב ולטייל. הרבה מהדברים אני כבר לא זוכרת בהקשר הזה. אגב, כל הזמן הסתכלתי על הסובבים אותי וראיתי אותם נרגשים ונהנים מכל הקסם וגם אני נהנתי אך כל הזמן ליותה אותי תחושה של קצת פחד. הגיעו גם לחוות את הקסם כל מיני דמויות מחיי מוזרות. יניב קטן עימו יצאתי ממש קצת זמן בכיתה י"ב וברגע שנפרדתי ממנו באוטו שלו הוא החליט שהוא לא רוצה לחיות ודהר בכביש 4 בלי לעצור באף רמזור אדום שהוא כולו בעטרף.. פתאום הוא הגיע למלון ואפילו אמרתי לו שלום. מוזר כי אחרי אותו יום מחקתי אותו מזכרוני לגמרי ופתאום הוא צץ. גם סער, בעלה של חברתי הטובה ביותר, אחד האנשים שאני הכי אוהבת בעולם - לוסי שלא ממזמן התוודה בפני ובפניה שהוא מאוהב בי (בחברה בכי טובה של אשתו, בשכנה שלו) והקשה עלי מאוד היה שם באידיליה עם לוסי עם הרבה אהבה בינהם. הכל היה קסום ומפיחד בו בזמן. ובבת אחת הכל נגמר. פתאום המסעדה של המלון היתה ריקה מאיש. המלון נראה אפור ישן ומלוכלך. החדרנים היו זעופי פנים. והאנשים שעברו ליד המסעדה והמלון היו עם פנים נפולות. הכל היה אפור ומחורב. כמו אחרי מלחמה. חורים בקירות, בלאגן ובלבול. נכנסתי לפקיד הקבלה לשאול אותו מה קרה והוא לא הבין על מה אני מדברת. מה היה לפני? ולרגע פקפקתי שזה היה בדמיוני. ואז התחלתי להגיד לו - "הייתי כל כך מאושרת. ממש מבפנים. מהלב. בשלמות." ופתאום פניו חייכו אלי והוא אמר: " אם תצליחי להגדיר את האושר שחווית תוכלי להחזיר את המצב כפי שהוא היה". כלומר לא דמיינתי! באמת היה מצב כזה. וכל מה שאני צריכה זה להגדיר את האושר. זה קל. ובחלום נתתי לו את ההגדרה שלי שבאה מהלב. ובחלום הרגשתי כל כך בטוחה איתה. לא אגדיר אותה פה כי אינני יכולה לשחזר אותה מילה במילה. אבל בחלום הרגשתי ביטחון מלא בהרגשה שלי של משמעות האושר וממה הוא נובע. ובביטחון מלא אמרתי לו אותה ובקוצר רוח חיכיתי שהמצב יחזור לקדמותו. אך הוא לא. ולא הבנתי למה. ופקיד הקבלה חייך ואמר זה מאוד קרוב מה שאמרת. את כמעט שם. אבל זה לא זה. ולא הבנתי (עד עכשיו איני מבינה מה עוד חסר. מה לא בסדר). ניסיתי לנתח את זה בזמן שעשיתי טיול עם הכלבים בחמש וחצי בבוקר ולא מצליחה להבין. נחזור לחלום - פקיד הקבלה נתן לי קופסה ואמר שזה אלוי יעזור. הקופסה היתה ארגז כזה כמו של מובילים, קצת קרוע ועטוף בעיתונים. הוא אמר ככי את זה לחדר ואולי זה יעזור לך. אמרתי לו שוב את האושר הפנימי והוא שוב חייך ואמר - את כמעט כמעט שם. אבל זה לא זה. אי אפשר עדין החזיר את הקסם. קחי לך זמן ותעזרי בקופסה. עם זה קמתי אלוני. אני יודעת מה זה עושר אמיתי ופנימי. אבל פקיד בקבלה טוען שאני לא לגמר מבינה

חלמתי שדרסתי מישהו עם הרכב שחלמתי שאני מדברת בטלפון עם חברה שלי שהיא גם מתקשרת ברמה גבוההה מאוד ותוך כדי דיבור אני מרגישה שדרסתי מישהו . אני מסתכלת ומנס לשחזר מה קרה: אני מוצאת את עצמי עוצרת עם האוטו במרחק של כמה עשרות מטרים ממני. הוא שכוב על הרצפה בתחנת אוטובוס. זה מוכר פרחים ערבי שישב על הכביש בתחנה. הוא שוכב בתנוחה עוברית . הוא חי אבל כואב לו. אני יוצאת מהאוטו ומתלבטת אם לגשת אליו , אני חוזרת לאוטו , נוסעת קצת ומחייכת למשטרה בזמן שאני רוצה לחייג למשטרה אני מקבלת שיחת טלפון מאבא שלי איתו אני לא מדברת כבר שלוש שנים ובסוף השיחה הוא קצף על מישהו וקילל אותו וככה קמתי ממש מזיעה ובתחושה כבדה

1