פענוח חלומות בס"ד

חלומות על נתנו

נמצאו 430 חלומות המכילים נתנו


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

חלמתי שבאתי לבקר את סבתא. המקום נראה כמו הבית של גילה, והיא שכבה על הספה הארוכה בסלון, כשכל המדדים שלה הראו אפס. פתאום שמתי לב שהיא זזה והתחלתי לצלם אותה. ואז היא פקחה את העיניים וחיבקה אותי. בהמשך היא ממש קמה, התחילה לדבר א יתי ולצחוק, וישבנו ודיברנו הרבה. התקשרתי לאמא ולגילה כדי לספר להן. בהתחלה הן לא האמינו, אבל כשהגיעו הביתה הן ראו אותה בעצמן, דיברו איתה וצחקו איתה. הקול שלה נשמע כמו כשהייתה צעירה. היא עמדה על הרגליים, הלכה לשירותים בעזרת ההליכון שלה וחזרה אלינו. לאורך כל המפגש היא התנהגה בטבעיות מוחלטת: צחקה, סיפרה סיפורים ודיברה עם כולם. גם כשאמרנו לידה כמה אנחנו שמחים שהיא חזרה ואיזה נס קרה, היא לא התייחסה לעצם החזרה שלה. היא פשוט המשיכה להיות איתנו, כאילו הכול רגיל. בשלב מסוים ישבתי קצת בחוץ עם שלומי הגדול ואמרתי לו שאני מפחדת שכל זה רק חלום. ניסינו להרגיע את עצמנו ואמרנו שאם זה חלום, איך ייתכן שכולנו רואים ושומעים אותה? ביקשתי ממנו שניכנס שוב לסלון כדי להסתכל עליה. כשנכנסנו, בהתחלה לא ראינו אותה. הסתכלנו זה על זו, ואז הפנינו שוב את המבט אל הספה — ופתאום היא הייתה שם, יושבת וצוחקת. נרגענו. סבתא המשיכה לדבר עם כולנו, ואנחנו המשכנו לשמוח ולהגיד שברוך השם היא קמה, ושאם כולנו רואים ושומעים אותה, זה באמת קורה. אחר כך יצאתי לרגע לשירותים. כשחזרתי, ראיתי שהיא אספה את כולם סביבה והתחילה לומר משהו. הצטרפתי למעגל וביקשתי: ״רגע, רגע, תגידי שוב מההתחלה״. רק אז, בסוף החלום, היא סיפרה שנתנו לה למעלה עוד קצת זמן להיות איתנו. היא אמרה שהיה לה הכי כיף איתנו, אבל שעכשיו היא צריכה לחזור. כולנו חיבקנו אותה, ואז היא חזרה. כשהתעוררתי, בכיתי.

חלמתי חלום על סבתא שלי שנפטרה לפני 10 ימים החלום היה - חלמתי שבאתי לבקר את סבתא. המקום נראה כמו הבית של גילה דודה שלי, והיא שכבה על הספה הארוכה בסלון שלה, כשכל המדדים שלה הראו אפס. פתאום שמתי לב שהיא זזה והתחלתי לצלם אותה. ואז היא פקחה את העיניים וחיבקה אותי. בהמשך היא ממש קמה, התחילה לדבר איתי ולצחוק, וישבנו ודיברנו הרבה. התקשרתי לאמא ולגילה כדי לספר להן. בהתחלה הן לא האמינו, אבל כשהגיעו הביתה הן ראו אותה בעצמן, דיברו איתה וצחקו איתה. הקול שלה נשמע כמו כשהייתה צעירה. היא עמדה על הרגליים, הלכה לשירותים בעזרת ההליכון שלה וחזרה אלינו. לאורך כל המפגש היא התנהגה בטבעיות מוחלטת: צחקה, סיפרה סיפורים ודיברה עם כולם. גם כשאמרנו לידה כמה אנחנו שמחים שהיא חזרה ואיזה נס קרה, היא לא התייחסה לעצם החזרה שלה. היא פשוט המשיכה להיות איתנו, כאילו הכול רגיל. בשלב מסוים כולם ישבו בחוץ ואני הייתי שם עם שלומי דוד שלי ואמרתי לו שאני מפחדת שכל זה רק חלום. ניסינו להרגיע את עצמנו ואמרנו שאם זה חלום, איך ייתכן שכולנו רואים ושומעים אותה? ביקשתי ממנו שניכנס שוב לסלון כדי להסתכל עליה. כשנכנסנו, בהתחלה לא ראינו אותה. הסתכלנו זה על זו, ואז הפנינו שוב את המבט אל הספה — ופתאום היא הייתה שם, יושבת וצוחקת. נרגענו. סבתא המשיכה לדבר עם כולנו, ואנחנו המשכנו לשמוח ולהגיד שברוך השם היא קמה, ושאם כולנו רואים ושומעים אותה, זה באמת קורה ושקרה לנו נס שהיא חזרה אלינו. אחר כך יצאתי לרגע לשירותים. כשחזרתי, ראיתי שהיא אספה את כולם סביבה והתחילה לומר משהו. הצטרפתי למעגל וביקשתי: ״רגע, רגע, תגידי שוב מההתחלה״. רק אז, בסוף החלום, היא סיפרה שנתנו לה למעלה עוד קצת זמן להיות איתנו. היא אמרה שהיה לה הכי כיף איתנו, אבל שעכשיו היא צריכה לחזור. כולנו חיבקנו אותה, ואז היא חזרה. התעוררתי עם דמעות

אני הייתי בבית ואימי חזרה מהעיר וחיכו לה למטה שתי הולמסים היא הגיע והם לא נתנו לה להכנס ללובי אז היא היתקשרה אלי ואמרה לי שהם צריכים לחתוך לה מהשפה קצת אז צעקתי ממש לא ואז כניראה לא הייתה ברירה והיא אמרה שהיכנס למטבח להביא סכין אז ניסיתי לנעול את דלתי והיא לא נינעלה ניסיתי ולא ואז הוא אמר. לי את לא רוצה גם ככה גלידה לוטוס אז אמרתי לו לא ואז הוא בא אליי עם הסכין ואמר לי תורידי את המדבקות ואין לי שמץ על מה הוא דיבר ואז הוא נגע בי עם הסכין קצבים ואז אמר ככה ככה ואז חתך לי רוסיה מהבטן התחתונה

חלמתי שהייתי קטנה שפתאום יש גאולה כולם בוכים סבתר רבה שלי לםני שנפטרה יורדת מי סולם הכבוד אחריה משה ואהרון והם מסתכלים עלי ואני כולי בוכה ואז נהיה אור והם לוחשים לי באוסן את תצילי את העם הזה ואז הם נתנו לי ספר ובספר הייתה מילה קטנה של איילת השחר

היינו בכיתה וחילקו מבחנים ואז פתאום אני רואה שמי שיושב באלכסוני זה מישהו מהעבר שלי שאנחנו כבר לא בקשר לא היינו גם בקשר אבל הרגיש שאנחנו מתאימים אחד לשני, הוא היה לבוש בחלום בחולצה לבנה עם צווארון וג'קט עור חום מעליו, יצא שעניתי על שאלה אחת מהמבחן שנתנו לי והגשתיככה מבלי לשים לב שעניתי על שאלה אחת בלבד ואז שגיליתי את זה אז הלכתי למורה והיא אמרה לי שזה מבחן שעשינו כבר והכל בסדר ואז היא אמרה לי התרשמתי מהכתיבה ששלחת לי הבנתי ממך שכיף מאוד לדבר איתך

הייתי בחדר בבית וזה היה אחרי שטסנו אז הביאו לנו כמו מיני ישראל קטן של הטיסה ואז ראיתי שיש אנשים קטנים אז הסתכלתי מקרוב וראיתי אותי מפעם עם הבגד ים הירוק שהיה לי ועם השקית רמי לוי שאמא אמרה לי לשים בחוץ ממזמן ואז פתאום הייתי בים והלכנו למלון והוא היה בתוך עיגול זכוכית ענק והתחיל להיות צונאמי בפנים המים היו אפורים וכמעט לא נשמנו והיו אנשים שדפקו אל זה וניסו לצאת ואז לאמא שלי היה חתיכת עץ אז נתנו להם לנסות לפתוח את הזכוכית והם לא הצליחו אז לקחתי להם וניסיתי גם והצלחתי ואז קפצנו מהחור והיה לנו מצנחים ואז ראיתי אבל לא הייתי שם שתי בנות בחדר פתאום קמות ואומרות וואי בואי נראה עם לא נהרס לי התלתלים והשניה אמרה לה לא ואז הם הבינו שהיה צונאמי בפני ובגלל שהם היו למעלה ולמטה עשו חור אז הם ניצלו

חלמתי על ההורים שלי שנפטרו אבא שלי יושב מדבר איתי במרפסת ותוך כדי אני נוגעת בו כדי לראות שהוא אמיתי אני שואלת אותו איך זה שאתה פה הרי נפטרת ואז הוא אומר לי היה קשה לצאת מהקבר אבל נתנו לי לבוא אליך ואז הוא אומר לי בואי לסלון ואני רואה את אמא שלי שנפטרה שנה לפניו ואז אמא שלי הביאה לאכול ישבנו אכלנו כולנו ביחד ואז אכלתי קינוח עוגת שוקולד ואז הם עלו לאוטו עשו לי שלום ותוך כדי שהם נוסעים אני אומרת איך נתתי להם ללכת (הבנתי שזה חלום)

1 עמוד הבא >>