פענוח חלומות בס"ד

חלומות על סמס

נמצאו 44 חלומות המכילים סמס


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

חלמתי שחטפו אותי והאיש שחטף אותי אמר שהוא מחליף בין הילדים ככה במשך שנים ואני גרמתי לו לחשוב שאני חושבת שאני חסרת תועלת ככה שאני לא מתכוונת לברוח תוך כדי היה עלי טלפון וניסיתי לסמס לידיד שלי שהתקשר למשטרה ואז ברחתי והוא חיפש אותי וניסיתי לפנות לאנשים אבל לאף אחד לא היה אכפת וילד מהחלון כיוון עלי רובה ואחרי זה גם הוא

> קראו את פענוח החלום

חלמתי שאני יושבת בבית שלי אמי ז״ל יחד עם אחותי והבן שלה (אחותי עזבה לארהב והשאירה אותו פה חייל בודד). מסתבר שאמא שלי קמה לתחיה , חזרה לחיים, שזה היה נס , לא ברור איך זה קרה אבל כמה חודשים אחרי שקברנו אותה היא בעצם חיה. היא נראית בריאה ומדברת איתנו, לא זוכרת על מה. אבל מה שהיא אומרת מרגיז אותי ואני חושבת לעצמי שאם הייתי קוראת את זה כתוב לא הייתי מתרגזת. אני מבקשת מהאחיין שלי שיעבוד בניקיון בבית שלה, מכיון שאין לה עוזרת והיא צריכה עזרה. אני מניחה על השולחן 350 ש״ח. במקביל אני מקבלת הודעת סמס מהאמא השניה שלו (הן זוג נשים), שאומרת לי כאילו בנחמדות שאני לא אלחץ עליו יותר מדי. ההודעה שלה מרגיזה אותי. ואז אחותי אומרת בתוקפנות כבושה כזו שמגיע לו שכר הוגן. חמישים שח לשעה. אז אני אומרת שאני משלמת הרבה יותר מחמישים שח. ואז היא אומרת בכעס לא, בעצם אני בכלל לא לא רוצה שהוא יעבוד כאן, זה לא נראה לי, ועוד כמה דברים משתלחים. הוא יושב בנימוס ומסכים לכל מה שהיא תגיד, שזה מבאס אותי לראות. אני חושבת, אבל אולי הוא רוצה לעבוד? והיא אומרת, זה יהרוס לו את הצבא, אסור לו, כאילו זה משהו שאני אשמה בו. ואז אני אומרת בסדר, אז אני רוצה לתת לו את הכסף מתנה ממני. והוא לוקח, והיא שוב מתעצבנת ומשתלחת. ואז יושב שם דמות נוספת , גבר ניטראלי, ואני אומרת לו נראה לי שהיא מוציאה עלי את כל הכעס והקושי שלה סביב הביקור בארץ. אחותי נרגעת ואני חושבת לעצמי בכעס שאני צריכה עכשיו לחפש מנקה ושבטח היא לא תעזור לי. אני אומרת את זה כנראה בקול רם והיא אומרת כן נכון יש לי כמה רעיונות. אני אומרת לה, אפשר לבקש מאירנה, שזו היתה המנקה של אמא שלי בעבר, והיא אומרת לא אבל היא לא היתה פה כל כך הרבה זמן והיא לא יודעת שאמא חיה, זה יהיה מוזר. בהחלטיות כזו. אני אומרת לה, אבל היא בטוח תראה אותה בבניין כי היא עובדת פה . בשלב הזה החלום עובר לחלק אחר. אנחנו הולכות לבית חולים כדי לבקש את התיק הרפואי של אמא שלנו כדי לראות מה בדיוק קרה ואיך שהיא קמה לתחיה. אנחנו מגיעות לבית חולים והצוות שפוגש אותנו הוא בכלל של המחלקה הפסיכיאטרית בה עבדתי כמתמחה בפסיכולוגיה . הצוות נדהם לשמוע שהיא קמה לתחיה ומדבר רק עם אחותי ושומע ממנה הכל. מראים לנו איפה התיקים ואנחנו פותחות את התיק, והתיק הוא בעצם כורסת גבינה שכבות ועם שוקולד, ואנחנו קוראות ותוך כדי אוכלות. כתובה שם היסטוריה של אמא שלי שלא הכרתי, שבגיל 19 היא שיחקה פינג פונג וטניס והיתה בקשר עם הרבה חבורות של אנשים.

> קראו את פענוח החלום

היה לי חלום שאני יושבת בשולחן אוכל ואז אמא שלי רואה סרט כזה והיא אומרת שזה מפחיד והזה הראשון יוצא טוב וכאילו מה שהיא רואה זה אנשים מלאים בזכוכיות צועקים וצריך לנחש מי זה (מוזר) ואז כזב אני פתאום הולכת וזה כאילן אותו חלום אבל חא יודעת ‏ובחלום יש כזה דבר שיש במקומות רנדומליים מדרגות. והם יכולים לשגר אותך ממקום למקום, פתאום לי יש חבר וקוראים לו reev (מ-YouTube כאילו אני מכירה אותו בלי קשר לחלום) ‏ואז בהתחלה אנחנו לא כל כך יודעים מה לעשות כי אנחנו פשוט רואים אנשים מישתגרים וזה ואנחנו לא יודע מה לעשות אז אנחנו מנסים פעם אחת, נדחפנו באמצע התור (התור היה ממש מפחיד כי הוא היהממש ארוך וזה כאילו לאנשים לא היו רגשות) ואז ‏ניסינו להשתגר אבל זה לא עבד ואני לא יודעת למה אבל באותו הזמן חשבתי שזה כי נדחפנו באמצע תור ולא הלכנו לסוף. ‏ואז אני אומרת לריב טוב זה לא עובד כי לא הלכנו לסוף התור בוא ננסה שוב ואז אנחנו חוזרים לעשות שוב אבל הבעיה היא שהתור ממש ארוך אז נדחפנו שוב לא יודעת למה . ואז אני עברתי רגיל וזה ואז אחרי ראיתי מישהו שכזה נתקע והרגליים שלו לא מצליחות לעבור ולקח לי זמן וראית שזה ריב ואני מושכת אותו החוצה ואני ‏מתחילה לבכות כי הוא לא נושם ואז אני מנסה להתחיל להחיות וכאילו לכולם מסביב לא אכפת ונשיב שכזה עמדה מעלי בטלפון מסתכל. עליי מוזר ואני אומרת תה כזה תתקשרי לאמבולנס וזה ואז היא עושה לי מבט והולכת עכשיו כשאני חושבת על זה היא חא באמת התקשרה אבל מקודם חשבתי שכן. ואז אני מסתכלת מאחוריי ואני קולטת את בנות פנש (זיווה יהלי אגם מ גאיה ועוד) ואני פשוט מבקשת ממישהו לפני לעזור לי ואני ממש בוכה ואז גאיה באה ואני שואלת אותה איך בודקים דופק איך עושים החייאה ואי אמרה לי כזה שאם כזה לוחצים על איזה וריד בצוואר אז הןא יכול לנשום ואני לוחצת וכלום לא עובד ואז אני בודקת אם הוא נושם והוא התעורר וז גאיה נעלמה פשוט ואני אומרת כזה אומייגאד ואז היה לנו את החיבוק הכי מתוק בעולם ואז קמתי. אבל אז אחרי זה ‏ ‏משום מקום פתאום הייתי בנהר סוג של כזה בריכה לא יודעת להסביר והיו שם את המשפחה של אלמוג לדעתי בהסתכלות אחורה יכול להיות שזה סתם היה אנשים סינים ‏ואני רואה אותם בדרך לחזור ושאלתי אותם איזה שאלה (שהייתי צריכה בשביל עבודה בבית ספר) כאילו יש לכם שאלה לגבי משהו משהו ואומרים לי לא לא לא לא לא. נו יאללה יש לכם לפחות כאילו אחת לא יודעת מה תחשבו ואז הוא מתחיל לחפש בגוגל ‏ואני אומרת לו כזה למה אתה מחפש בגוגל כאילו זה לא קשה מה אתה מחפש בגוגל. ‏ואז כזה נתתי לו דוגמה למשהו הוא אמר טוב בסדר. ואז הגענו לפעולה אבל כשהגעתי זה כהיה ספה ומולי היה נעמה נגר לוי הדר קציר וגלי וליץ׳ ‏וכאילו קרה לגלי אותו דבר והיא לא מצליחה לנשום והיה לי את המדדים שלה. ‏אז נעמה אומרת לי תנסי כאילו להחיות אותה וכשאני מתחילה לדבר אליה אז היא כאילו חוזרת לאט לאט לחיים. ‏בסופו של דבר היא חוזרת לחיים וכל הזמן אני אומרת לא אני רוצה שנחזור להיות חברות אני זה אני זה אני זה. ‏אחרי שהיא חזרה לחיים בואו אלינו כאילו שחר ברונז ועידו גרון. ‏והם כאילו הזמינו ילד לבוא להקריא משהו וזה היה הילד שדיברתי איתו בנחל והוא פשוט העתיק את מה שאמרתי לו וקרא בקול. ‏באמצע שהוא מקריא הם אומרים טוב חברים יש אזעקה ולא הייתה אזעקה בכלל ואז עמדנו כזה לפני כניסה לאולם והרגיש לי ממש כמו הסרט שאמא שלי ראתה בטלוויזיה אז ממש פחדתי. ‏ואז במעבר חד אין לי מושג מה הקשר פשוט פתאום יש לי איזה אחות קטנה ואנחנו בפלייניג טייגר ואז כאילו המוכרת אומרת לה אם אם את תוציאי לי את כל הציוד כריסמס מהחנות אז אני אשלם לך ואז הוצאנו את הכל וזה רק שלוש דברים וזהו.

> קראו את פענוח החלום

קוצים של דורבן ביד. אני מוציא אותם אחד אחד, בלי להילחץ. קוץ אחד גדול במיוחד גורם לי לבכות, אבל אני מעדיף להתנודד עם הכאב ולשלוף אותו תוך כדי קריעת העור, בנוכחות האקסית האדישה. אני נוסע ברכב מאחורי הרכב של אבא, הוא מוריד אותי במזרח העיר, המקום לא מוכר לי, אני מסתובב עם כיסא משרדי על גלגלים ברחובות, לא איכפת לי ממכוניות. מאוד חשוך וישנה תאורה צהובה. אני מתחיל לעלות עליה מטורפת תוך כדי איבוד אוריינטציה. מתקדם חזרה למערב בעיר. חותר לחזור הביתה. מגיע לאיזור הבית של אורטל ומתמודד עם עליה קיצונית כמעט 90 מעלות, שאני איכשהו מצליח לכבוש, עפ הגליל יוגה. זורק אותו קדימה ואחר כך את עצמי. כמעט נופל חזרה. עולה על כמה מכוניות שחנו בקצה. הדליל נופל על שיח דורבני הרחק ממני. לפתע אני בחולות, ואני רואה מרחוק נערים עם כלב 3-4 במספר, בחוסר שקט ודורבן עצום ומפחיד שמתנהל עליהם. הפ מתקרבים לאיזור שלי. מישהו עם קוקו וכלב מוביל את החבורה, והוא ככ בטוח בעצמו. הוא מסביר על להם על הדורבן. הם מתעלמים ממני לחלוטין. אני מוציא את הגליל האפור מן השיח הדורבני ומתמלא קוצים קטלניים ביד. אני מראה להם שהכל בסדר. ״רואים״? ואני מביט ביד מלאת קוצים באצבעות ומתחת לעור. לפתע יולי ואמא שלה מופיעות במסעד דומה למסעדה שלי ומושיקו בניו-הייבן. היא שואלת אם אני רוצה בית חולים. הן מחכות בחוסר רצון אני יוצא החוצה בבכי וסבל ודולף את הקוץ האחרון שלא ידעתי שתקוע כל כך עמוק - מתוך היד. יש קצת דימום, והעור נקרע, אבל הוא יצא. היא נעלמת ולא שולחת הודעה אחרי שהיא הגיעה הביתה. וזה כל כל מוזר שהיא ואני לא חזרנו לאותו בית. ואני מרגיש צריך לסמס ולהגיד שנהניתי לראות אותה. אבל אני מרגיש שהיא הולכת להיפרד ממני.

> קראו את פענוח החלום
1 עמוד הבא >>
RSS