פענוח חלומות בס"ד

חלומות על אורי

נמצאו 264 חלומות המכילים אורי


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

הייתי בהריון וגם שמרית ועוד שתי חברות היו בהריון הלכנו לחתונה של שמרית וגיאי ביקש ממנה לשטוף את הרגליים לפני שהולכים לישון אז שטפתי תריצפה והוא אמר שטפת רק את הקוטג' יש פנטהאוז ואת כל הבית שהוא היה ממש ענק הלכנו להתקלח אורית אני ושמרית ואז שמרית אמרה הוא רוצה להביא לי ורד אני לא רוצה אז צחקנו ואז יצאנו מהמקלחת אורית ביקשה מרכך הבאתי לה ממישהי שבאה וישבה איתנו באיזה חדר ואני שמתי לה מרכך והיא אמרה אמא אל תגזימי זה של לא זוכרת תשם שלה ואז הם סיפרו שם שיש מישהי שהיה לה תמחלה וקיטרגו עליה ואז היא ביקשה סליחה והתחתנה והביאה ילד בשם מרום משהו שכולם חשבו שיקראו לו רום ואז היינו בדובאי ואני בהריון ואני רואה את אמא שלי אוכל. שווארמה אני מנסה להגיע אליה ותוקפים אותי צירים בסוף הגעתי ואכלתי שווארמה והיו שם זוג אמרו שהם עשו תאונה ויש לה עוד פעם אחרונה מתנה מהמלון הזה בגלל התאונה וזה כי הם קיבלו 4 פעמיים מתנה למלון ואז התקדמתי לאמא שלי בקרוסלה כזאת ואכלתי שווארמה דודות שלי גם היו שיפרה ומלכה לדעתי ואמא שלי אמרה שאני רק בשבוע 35 ויש לי צירים וזה יעבור וקמתי

תמר ואני ישבנו בחדר של דיאנה (לא זוכרת מה היה לפני ואיך הגענו לשם ואיך אני יודעת שזה החדר של דיאנה אבל זה היה חלל ריק עם 2 מיטות מאפרה וגיטרה) קודם כל הגיע מישהו שאני לא זוכרת מה הוא אבל הוא סיפר שהוא גנב רמקולים מהמסיבה בפורים שאני אורי ותמר היינו בה אח״כ הגיע יובל האנס, שהוא חבר של הבחור, הוא ישב וסיפרתי להם את הסיפור של האונס, הכל כולל הכל ואז הם הלכו ושניה לפני שהם עזבו אני צרחתי על יובל ״יא בן זונה זה אתה יא אפס״ שלוש פעמים וכל פעם צרחתי חזק יותר והוא ברח ובכיתי לתמר ואז משום מקום הגיעה רז השינשינית בחיוך ענק, כאילו הסיטואציה הייתה ממש בזום (ראיתי רק את הפרצוף שלה) ואמרה ״את מכירה אותם? גם לנו הם גנבו דברים מהדירה״

בחלום מלחמת גוג ומגוג ראיתי את זה ראיתי מין סערה כזאת אבל זה לא כמו אוריקן היה בזה אש וזה לוקח את כל הבתים זה היה כמו מדורה ענקית רק בשמים כמו אוריקן רק עם אש דברים יפים באוויר מלא חתיכת שרופים עפים אני זוכרת שחברים שלי היו איתי שזה קרה והיינו בירושלים באותו הזמן במרכזית (בחלום כמובן) שקמתי ישר בבהלה יצאו לי מהפה גוג ומגוג ועוד לא התעוררתי ישר פקחתי את העין ואמרתי את המשפט הזה ואני אפילו לא ידעתי איך זה נראה אבל משהו בי פשוט ידע

היתי בבית של סבתא שלי ז״ל ובאו כמה אנשים שהם אנשים לא טובים, ראיתי שהם ערבים. לא זוכרת בשביל מה הם באו אבל הם היו באחד החדרים וסבתא יצאה מהחדר, היא היתה יפה עם שיער ארוך וכותונת פסים ואני ניסיתי הכל כדי להסתיר ממנה את האנשים שהיו שם ואני והיא הלכנו לסלון ולא יודעת למה היא רצתה שאני אוריד לה את הכותונת והיא היתה מלא בביטחון. והורדתי לה ורציתי מהר מהר להחזיר לה בחזרה כדי שאנשים האלה לא יראו אותה ערומה וזהו התעוררתי

חלמתי שביקשתי מהמורה שלומי הזה לא יודעת אם אתן זוכרות אותו אבל אני זוכרת אז ביקשתי ממנו לצאת לשירותים ואז ירדתי במדרגות לכיוון השירותים ופגשתי מישהו ומישהי שתיהם כיתה יא למעלה והם חמודים ויפים ושאלתי אם הם זוג והם אמרו שלא ושהם חברים טובים וביחד בכיתה ודיברתי איתה ואז היא אמרה שהיא צריכה ללכת לעשות עבודה אז היא חיבקה אותי והלכה אמרתי לה בהצלחה והוא נשאר איתי ואז הוא אמר בואי נלך לעשות סיבוב בבית ספר אני סיימתי תעבודה יש לך משהו חשוב לכשות בכיתה אמרתי לא בוא נעשה סיבוב ואז הסתובבנו בכל המקיף ודיברנו וזה הוא היה בחלום ממש יפה ואמר לי שאני יפה ואחר כך הוא הדליק סיגריה ואמרתי מה הוא אמר מפריע לך או משהו כזה אמרתי לא פשוט לא ציפיתי אתה נראה חנון ואז הוא צחק ואמר כמו שכולם אומרים ואז הוא אמר קחי תנסי לקחתי ניסיתי הוא אמר פשי איזה אומץ אמרתי מה איזה אומץ זה מגעיל קח ונחנקתי חחחחחח ואז הוא אמר ואני חנון וצחק ואני פשוט צחקתי כמה זמן אחרי חזרנו לכיוון הכיתה והוא אמר לי ביי אורין וחיבק אותי אמרתי לו ביי וכל הזמן הזה לא שאלתי איך קוראים לו ולילדה שהייתה איתו

קוצים של דורבן ביד. אני מוציא אותם אחד אחד, בלי להילחץ. קוץ אחד גדול במיוחד גורם לי לבכות, אבל אני מעדיף להתנודד עם הכאב ולשלוף אותו תוך כדי קריעת העור, בנוכחות האקסית האדישה. אני נוסע ברכב מאחורי הרכב של אבא, הוא מוריד אותי במזרח העיר, המקום לא מוכר לי, אני מסתובב עם כיסא משרדי על גלגלים ברחובות, לא איכפת לי ממכוניות. מאוד חשוך וישנה תאורה צהובה. אני מתחיל לעלות עליה מטורפת תוך כדי איבוד אוריינטציה. מתקדם חזרה למערב בעיר. חותר לחזור הביתה. מגיע לאיזור הבית של אורטל ומתמודד עם עליה קיצונית כמעט 90 מעלות, שאני איכשהו מצליח לכבוש, עפ הגליל יוגה. זורק אותו קדימה ואחר כך את עצמי. כמעט נופל חזרה. עולה על כמה מכוניות שחנו בקצה. הדליל נופל על שיח דורבני הרחק ממני. לפתע אני בחולות, ואני רואה מרחוק נערים עם כלב 3-4 במספר, בחוסר שקט ודורבן עצום ומפחיד שמתנהל עליהם. הפ מתקרבים לאיזור שלי. מישהו עם קוקו וכלב מוביל את החבורה, והוא ככ בטוח בעצמו. הוא מסביר על להם על הדורבן. הם מתעלמים ממני לחלוטין. אני מוציא את הגליל האפור מן השיח הדורבני ומתמלא קוצים קטלניים ביד. אני מראה להם שהכל בסדר. ״רואים״? ואני מביט ביד מלאת קוצים באצבעות ומתחת לעור. לפתע יולי ואמא שלה מופיעות במסעד דומה למסעדה שלי ומושיקו בניו-הייבן. היא שואלת אם אני רוצה בית חולים. הן מחכות בחוסר רצון אני יוצא החוצה בבכי וסבל ודולף את הקוץ האחרון שלא ידעתי שתקוע כל כך עמוק - מתוך היד. יש קצת דימום, והעור נקרע, אבל הוא יצא. היא נעלמת ולא שולחת הודעה אחרי שהיא הגיעה הביתה. וזה כל כל מוזר שהיא ואני לא חזרנו לאותו בית. ואני מרגיש צריך לסמס ולהגיד שנהניתי לראות אותה. אבל אני מרגיש שהיא הולכת להיפרד ממני.

1 עמוד הבא >>