להבין את החלום Logo

חלומות אחרונים מכילים קרקס עמוד 2

תפריט כפתור

החלומות הכי ניצפים

אוסף חלומות - חיפוש חלומות

חלומות שהוזנו לתוך מאגר החלומות - ניתן לחפש חלומות המכילים סמלים שונים ולקרוא את פתרון החלום


פרידה הכט שילמה כסף ללולה באום ונירו

פרידה הכט שילמה כסף ללולה באום ונירו לוי כדי שיגידו אפנדי כדי לקרקס את יגאל אלנקרי והם קרסו את עופר ואיציק זוהר יופי שהם מבינים שאפנדי הוא זבל

אני ושתי חברות נסענו למקום שנקרא ״אור

אני ושתי חברות נסענו למקום שנקרא ״אור ראשון״ לאנשים עם כל מיני בעיות. נסענו לשם עם חברה שהשתתקה מהצוואר ומטה. לקחנו אותה לשחייה בבריכה שהייתה מחולקת עם החבלים האלו של בריכות. עזרנו לחברה לשחות- החזקנו אותה מעל המים כדי שתנשום ואז נתנו לה לשקוע, ואז שוב הרמנו אותה. לפעמים איכשהו היא הצליחה להתיף את עצמה. הבריכה הייתה ממש עמוקה (למה??? מכניסים לשם נכים!!) ונהניתי לשחות בהן מאוד. זה היה שלו ברגעים ששחיתי לבד. דיברתי עם מישהו מתחת למים והוא הסביר לי על מצלמה תת מימית ולמה זה לא טוב לשתף ישר דרכה תמונות לאינטרנט. עברתי בין חלקי הבריכה, ובאחד ראיתי טלה ממש ממש קטן ששחה. הוצאתי אותו לסף הבריכה כי רציתי להצטלם איתו, אבל למצלמה לקח יותר מדי זמן וניסיתי כמה פעמים אז הוא נשך אותי. יצאתי מהבריכה ברצון מטורף להגיע למקום כלשהו. בדרך עברתי במן גינה קטנה עם ספסלים (ממש גינה כזו בין מבנים, כמו במן אוניברסיטה) והייתה שם ציפור טרף (נץ?) שניסתה לעוף מהרצפה ולא הצליחה. היה שם איש שאמר לה איך לעוף (מה הטכניקה) וכשהיא לא הצליחה הוא התאכזב. לא נשארתי שם לראות מה קורה בהמשך והמשכתי ללכת. הגעתי החוצה והלכתי למבנה עגול כזה מבד כבד שחלק כזה מבחוץ, שהוקם בצורת אוהל קרקס. כשנכנסים צריך לעקוף מן קיר כזה שמסתיר את מה שיש בפנים. כשנכנסתי היו שם כל מיני יצירות שזכרתי שראיתי באילת (כנראה יצירות של תלמידים) ונתקפתי נוסטלגיה. משום מה הגעתי לסף בכי ופגשתי שם עוד שתי חברות. התמונה הבאה היא אני וחברות הולכות במסדרון לחדר שלנו כנראה, ובאחד החדריםהדלת הייתה פתוחה. כנראה שההורים שישבו על המיטה שם זיהו אחת מאיתנו כי נכנסנו פנימה. על המיטה ישבו ההורים, מצד שמאל ילד בן 13 בערך, ביניהם ילד עם תסמונת דאון, על כורסה מימינם ישבה ילדה בת 12, וכשנכנסנו ראינו שקרוב לכניסה (החדר היה קטן מלאכלס מיטות לכל האנשים) יש שני ילדים קטנים (גיל 4 בערך) לבושים בבגדים זהים וצבעים שונים, בן ובת. תאומים. חיבקתי אותם תוך כדי שיחה עליזה עם ההורים, ואז ראיתי את האח השישי ״-הכנס שם של מושא קראש (?)- ?!?״ ״סיון??? עברו שנים! כבר אחרי צבא...״ האמא: ״אולי תספרו להם למה אנחנו כאן״ אז הם סיפרו על האח עם תסמונת הדאון שסובל מהתפרצויות זעם. האחות בת ה-12 הייתה אאוטגוינג כזו ועם הפלאפון אבל השתתפה בשיחה. נראה שהיא והאח בן ה-13 קרובים (אבל כמובן, בקשר אהבה-שנאה). הם המשיכו לדבר על הנושא, לא זוכרת מה חוץ מזה שהאמא שאלה את בת ה12: ״למשל (בשביל להדגים משהו על האח בעל תסמונת הדאון) היית יוצאת עם גברים או נשים?״ האחות: ״לא יודעת, אני שונאת בנים. אבל לפעמים הם בסדר״ (משהו כזה בסגנון התשובה)

אני ועוד כמה נסענו לטיול באוטו של

אני ועוד כמה נסענו לטיול באוטו של חברה וכאשר עברנו מהמקום ראיתי ערבי אם עוד איש מאוד חזק לוקחים מכוניות מאנשים וקוברים אנשים חיים (היה שם ערמה של חול ) אז אמרתי לנהג לעצור ולבדוק מה קורה ופתאום הערבי בא אלינו ואומר לנהג לצאת מהאוטו הנהג יוצא ונותן לערבי כפה ופתאום נופל לערבי התחפושת ורואים אישה והיה תחפושת בתוך תחפושת והאישה אומרת אבל רק רציתי טרמפ והוא מעלה אותה אחרי שהיא יורדת שאלתי אותה מהמקצוע שלך והיא אמרה לי אממ אממ אמממ בקרקס והיא סתם הילטרה תרגילים והלכה היא ירדה ליד ביתנו ואז הנהג רצה להחזיר לחברה את המפתחות וביינתים היינו לבד בבית ואנחנו שומעים דפיקות אני הולכת לבדוק בחור ואני רואה את הערבי אנחנו בפאניקה והתחלנו לנעול הכללללל פחדנו מאוד רצינו להתקשר למשטרה והתקשרנו ואז המשטרה לקחה את הערבי ונרגענו

חלמתי שאני בקרקס וכולם מריעים לי שאצא

חלמתי שאני בקרקס וכולם מריעים לי שאצא להופיע (אני לא מתאמנת) אני אומרת שלא אופיע ומחפשת דרך לצאת ואז מגיע מישהו שמחזיק חתול אפור יפה ואני מלטפת אותו קצת וכשאני מלטפת אותו אז אני פתאום רוצה להמשיך ללטף כי הוא כל כך חמוד.

אני מתחתנת אבל אני לא רוצה את

אני מתחתנת אבל אני לא רוצה את החתונה אני בלי חשק להתחתן אפילו לא מתארגנת בסלון כלות סתם מתאפרת ומסתרקת בבית אפילו לחברות הטובות התקשרתי באותו היום להודיע שאני מתחתנת אם בא להן לבוא לא לבשתי שמלת כלה והייתי בלי מצב רוח ואפילו קראתי לזה קרקס

אני מתחתנת אבל אני לא רוצה את

אני מתחתנת אבל אני לא רוצה את החתונה, אני בלי חשק להתחתן, אפילו לא מתארגנת בסלון כלות, סתם מתאפרת ומסתרקת בבית. אפילו לחברות הטובות התקשרתי באותו היום להודיע שאני מתחתנת אם בא להן לבוא. לא לבשתי שמלת כלה והייתי בלי מצב רוח ואפילו קראתי לזה קרקס.