חלומות אחרונים מכילים אכסניה עמוד 3

אני חולמת על ים המלח שאני נוסעת בכביש ים המלח בדרך אנחנו עוצרים על מעגל תנועה שליד אכסניה יפה בתוך המעל היה קצת דשה ירוק ודקל

אני מוצאת את עצמי בטיול על חומות ירושלים עם העובדים של הסניף בניהם יוסי המנהל הבנות שעובדות איתי כמו גאולה חגית מתנה מזל איתי ודליה וכוללנו לובשים את החולצות הלבנות של הדאר בערב סמו אותנו באכסניה ולקראת ארוחה הערב יוסי ביקש מאחד הבנות לקרוא לי לרדת לאכול בכדי להגיע לחדר האוכל הייתי חייבת לעבור דרך השוק המקומי ודרך הבסטות ונעצרתי בבסטה שהיה בה לימונים צהובים וגם מילונים צהובים וגם אגסים צהובים רכים מדי ולפתע המוכר זיהה אותי כאחות של ניקול אחותי ושאל איפה היא ולא הספקתי לענות לו והתעוררתי

חלמתי שאני שוכבת ביער וסביבי המון נחשים. צועקת לבעלי לעזרה והוא לא שומע. אחר כך בעלי מגיע ואומר לי שהכל יהיה בסדר. רואה נחש זוחל על פניי. בעלי מרים אותי עד שמגיעים למלון או אכסניה ולא עוזב אותי עד שמגיעים לחדרנו.

היה לי חלום שהבית ספר נהפך למין אכסניה והלכתי עים החברות שלי ואיך שהוא זה מזכיר פנימיה אז המורות אמרו לנו להביא שמיכות איתנו ולילבוש עלינו אז כל אחד הביא את השכימה שלו והלכנו להכיר את הבית ספר אז כל הזמן צחקנו שיש כל כך הרבה מדרגות וראית ילד אחד ניכנס לחדר אחד ואל הבנתי ואז הוא יצא ואמר שזה שירותי בנים ולא היה כתוב בשלט שירותי גברים ודווקא הילד שראיתי אותו ניכנס לשירותי הבנים אני מאוהבת בו ...אז אחר כך הבנתי שהבית ספר מוזר

חלמתי שאני בטיול עם אמא שלי ואנחנו באכסניה שניראית כמו הרחוב שלי והלכתי בין הבניינים וחיפשתי מישהו ואז משפחה שלא הכרתי אמרה לי: "אה הנה את, תומר מחכה לך." ואז יצא מתוך הבניין בחור ונישק אותי והרגשתי כאילו אני מכירה אותו למרות שלא ידעתי מי זה, זה היה תומר. ואחרי שהוא נישק אותי הוא אמר לי שניפגש מאוחר יותר. ואז נפגשנו מאוחר יותר והוא ישב באיזה בית בחדר ליד המחשב, התיישבתי עליו והתנשקנו. תומר היה גבוה, השיער שלו שטני והעיניים שלו כחולות והוא הזכיר לי מישהו שאני מכירה אבל לא קוראים לו תומר.

אני מוצאת את עצמי בטיול על חומות ירושלים עם העובדים של הסניף בניהם יוסי המנהל הבנות שעובדות איתי כמו גאולה חגית מתנה מזל איתי ודליה וכוללנו לובשים את החולצות הלבנות של הדאר בערב סמו אותנו באכסניה ולקראת ארוחה הערב יוסי ביקש מאחד הבנות לקרוא לי לרדת לאכול בכדי להגיע לחדר האוכל הייתי חייבת לעבור דרך השוק המקומי ודרך הבסטות ונעצרתי בבסטה שהיה בה לימונים צהובים וגם מילונים צהובים וגם אגסים צהובים רכים מדי ולפתע המוכר זיהה אותי כאחות של ניקול אחותי ושאל איפה היא ולא הספקתי לענות לו והתעוררתי