להבין את החלום Logo

חלומות אחרונים מכילים גדול עמוד 5

תפריט כפתור

החלומות הכי ניצפים

אוסף חלומות - חיפוש חלומות

חלומות שהוזנו לתוך מאגר החלומות - ניתן לחפש חלומות המכילים סמלים שונים ולקרוא את פתרון החלום


הייתי בבסיס וביקשת שאני אקנה לך פנס

הייתי בבסיס וביקשת שאני אקנה לך פנס לאמ ארבע אז הגעתי הביתה לאסוף אותו ונסעתי לעפולה והיה מתחם גדול כזה של קניות ואז הגעתי למקום של הנשקים וכולם דפקו לי מבטים כי אני בת עם אמ ארבע ואז הגעתי וביקשתי אם הפנס הכי יקר שיש בחנות והוא התחיל להלחים אותו לנשק ואז נלחצתי למקרה ולא היית אוהב אותו ולא יכלת להסיר אז התקשרתי אליך ושאלתי אם אתה מעדיף את ההיברידי על הפנס שתקנתי לך ואמרת לי שלא אכפת לך מהפנס ולחזור הביתה עכשיו כי יש בלאגן בצפון ושאתה הוקפצת ואמרתי לך איך תהיה בלי הנשק שלך ושאתה צריך אותו ואמרת זה ממש לא בעיה אני אחתום על חדש אבל אני חייבת לעוף משם כמה שיותר מהר ביקשתי מהמוכר להחליף פנס להיברידי אמרתי את זה בלי ששמעת אותי דרך השיחה ואז היה מלא בומים ויריות וכולם התחילו לרוץ וראיתי גם חלק מהבנות מהבסיס שלי רצות ומפחדות ממש ואני חשבתי על זה שבטח לא ישאר לי אוטובוס לעלות עליו כי כולם נסים על נפשותיהם ואז התקשרת אלי ואמרת שאתה פה ושאתה יורה לאוויר ראית מישהי ולא הבנת למה היא עדיין שם אבל לא אמרת לה כלום וזו הייתי אחר שהבנתי שלא זיהית אותי חזרתי לחנות לראות אם הוא סיים את ההלחנה והוא סיים ואז התחלתי לרוץ קיבלתי ירייה בבטן שיחקתי את עצמי מתה על הרצפה ואז למרות ששיחקתי את עצמי מתה אנסו אותי ואז אחרי כמה זמן לא יותר מידי ראיתי שמצאת אותי והיית מבולבל כי חשבת שאני בבית כי בזמן שאנסו אותי ראיתי כל מיני אנשים שחושבים עלי ועל המיקום שלי וחושבים בסדר היא במקום בטוח אז היית מבולבל וניסיתי להראות לך סימן חיים שאני חיה כמו לדבר או להזיז את היד אבל לא הצלחתי הייתי פשוט משותקת ומקורקעת למקום

חלמתי שמישהו מתקשר באמצע הלילה בפייס טיים

חלמתי שמישהו מתקשר באמצע הלילה בפייס טיים הילדים ערים ועושים רעש אני קמה משינה לטלפון והוא אומר לי שלום לך מצטער לבשר לך שאבא שלך ואני לא מצליחה לשמוע מה הוא אומר יש רעש של הילדים והשיחה מתנתקת אני מעירה את לירון והוא אומר לי מה הבעיה זה בשיחות ואין שום שיחה ואז פתאום במעבר אחר אני בסלון וחושך בחוץ אבל רואה את טווס בצבעים כחול וירוק אך הנוצות למטה הולך ממש צמוד לחלון הגדול של היציאה לבריכה ונעמד מול החלון נבהלתי הוא היה גדול וממש הסתכל מבעד לשמשה אני קוראת ללירון והוא יוצא החוצה והטווס ממש עומד מולינו עם הכנפיים והיציאה מהחלון ממש צמודה לבריכה הכפות רגליים שלו הופכות ממש לידיים והוא דוחף את לירון לבריכה הטווס ממש מתקרב לחלון מנסה להיכנס ולירון ממש תופס אותו בחוזקה שלא יכנס ואני ממש מחזיקה את החלון ואומרת ללירון שיש לו כוח במעבר אחר שוב מסתכלת לכיוון החלון הגדול של הבריכה שוב ורואה את לייה קטנה רצה רטובה כאילו היתה בג׳קוזי אבל לילה ואני אומרת לעצמי בחלום שנראה לי שאני הוזה אבל בכל זאת פותחת את החלון מרימה אותה ואומרת לעצמי היא בידיים שלי אני לא הוזה ולוקחת אותה ללירון שישן ושואלת אותו לירון היא רטובה השיער שלה רטוב והוא עונה שלא

אמא שלי בחלום ראתה איך אח שלה

אמא שלי בחלום ראתה איך אח שלה הגדול בא ויש אבטיח חתוך אמרה לו קח וגם הדודה מבוגרת היתה. לא נגעה הסתכלה והלכה. וגם האח של אמא לא נגע בזה הסתכל והלך מה זה

לא מוצא את הדרך הביתה יש לי

לא מוצא את הדרך הביתה יש לי בית גדול יצאתי ממנו ליחדת דיור ו גילי למקום רחוק אחר ואני לא מצליחה להבין היכן אני ואין לי דרך לחזור וגם הפלא התקלקל

אולם גדול מיטה לבנה גדולה אני וגבר

אולם גדול מיטה לבנה גדולה אני וגבר שאני אוהבת ישנים במיטה עם מצעים לבנים קירות לבנים שטיח לבן יש תחושה של נחת רוגע ואנחנו מחזיקים ידיים מתחת לשמיכה מלטף לי את הפנים

החלום קורה קצת לפני הכניסה לגן שלי

החלום קורה קצת לפני הכניסה לגן שלי כשהייתי קטנה. אמא לוקחת אותי לגן אבל משום מה אני לא רציתי להיות בגן הזה. או שלא רציתי ללכת לגן. בכיתי בכי מר. בחלום זה היה נראה שאפילו סבלתי מזה שאמא לוקחת אותי לגן. (בגלל הגן עצמו, לא בגלל שאמא היא זו שלוקחת אותי לגן) אבל אמא כאילו לא שמה לב והמשיכה לשכנע אותי שהגן הוא מקום טוב, ולהוליך אותי לכניסה כאשר על פניה הבעה שמחה. אני חושבת שהיא עשתה את זה כי היא נורא מיהרה לעבודה ורצתה להגיע בזמן ולא לאחר. הגענו לדלת הכניסה שבחלום, היא הייתה ממוקמת במקום אחר מאשר במציאות. היה רעש אחיד, כזה ששומעים שהגננת עושה פעילות לילדים, רק שבחלום הרעש היה יותר חזק ומבהיל (בחלום לא ראיתי את הגננת אבל זה לא חשוב), הילדים יושבים בשתי שורות זה אל מול זה, וכולם (אלה שהצלחתי לקלוט בחלום, שאגב, לא היו נראים כמו ילדים בגן אלא קצת גדולים יותר) עושים את אותה תנועה מרימים את היידיים לגובה הצלעות ומניחים על הברכיים ושוב מרימים לגובה הצלעות ושוב מניחים על הברכיים, לפי ה״קצב״ (הרעש האחיד). אמא מושיבה אותי במושב הפנוי הראשון שהיא רואה, שהוא בקצה השורה וקרוב לדלת הגן, אני עדיין בוכה, מסתכלת עליה במבט של ׳בבקשה תקחי אותי איתך, אני לא רוצה להיות פה׳, והיא יוצאת מהדלת. מבעד לחלון הזכוכית הקטן שבדלת אני רואה אותה מנופפת לי בחיוך בזמן שאני עוד בוכה. עד שנעלמה משדה ראייתי.