חלומות אחרונים מכילים המלח עמוד 5

אני צריכה לחזור למלון. זה ביפן, אני לבד,בתחושה בעלי היה ועכשיו לא. אני בוחרת לחזור למגרש החניה ליד תחנת הרכבת כדי לקחת את האוטו. אני לא בטוחה איזה קו של רכבת. מופיע גיסי..הוא עוזר לי. אני מתארת את התחנה והוא אומר זה. מקום. מחכים, מגיעה רכבת, פתאום גם אחותי. עולים לקרון ואז רואים שכל האחרים רצים לקרון הראשון. אני יוצאת וצועקת אליהם"מהר, לשרון הראשון בטח. מתה הודעה לאיזה גרון לעלות, ורק הוא יסע" עולים. זהו גרון מוזר, חדר גדול, מזרימים, אחותי באחת הפיכות על מזרון, אני חושבת עליה שהיא תמיד מסתדרת,אני אוהבת את זה אצלה. אני בחלום כל הזמן דרוכה. מחלקים לנו תה או משהו, וכשאני רוצה לשכב לוקחים את המזרחיים. הרכבת נוסעת לאט, בחוף ים, מלאה יפנים ותיירים, חלק מישראל , אני תוהה איך נסעו כשיש סגר. חוף הים יש חול לבן שנראה כמו מלח בים המלח, אני לוקחת חופן, כי לקרון יש פתח ענק בצד, כמו רכבת משא. מראה לאחותי. אני מרגישה את הגרגרים, רואה את הניצוץ והלובן, זה מהםנט. אני ממוללת אותם.אחותי רוצה להיכנס למים. אני אומרת לה,,עוד מעט הרכבת תתחיל ליסוע מהר, קראתי על המסלול הזה, אחותי נכנסת למים,אני נלחצת ורוצה גם , אני מפנה מבט שמאלה לכיוון הנסיעה..מתקרבים לאזורי אשדות שלום, אני רוצה שהיא תחזור לקרון, היא חוזרת ואומרת לי שהיו דגים גדולים במים. היא מאושרת. אני מרגישה קנאה באומץ שלה. חולפים על פני צוקים מדהימים במים, כמו בתאילנד, מגיעים לתחנה יש מדרגות אני רוצה לחפש משהו, גיסי מסביר לי איך לרדת ולאן ללכת. אני עושה לי סימני דרך לחזור. זו תחנה עם אורות איומים, חמים, מדרגות קומה אחת אפור משעמם, עוד מדרגות וזה כמו לרדת בטירה עתיקה, קירות אבן, קשתות, אני פתאום עם שואב אבק, ושואבת חול, מרגישה שצריך לחזור לרכבת, גוללת את החוט הלבן של השואב, מרגישה שזה לא החוט המקורי שלו. מנסה לחזור לרכבת, לא ממש זוכרת את המסלול, נלחצת, מצליחה ברגע האחרון. י

צפתי בים המלח

חלמתי שאני בת זוגו של היטלר בזמן המלחמה הקרה והמפחידה ואנחנו יוצאים החוצה ויש לנו גן ענק עם פרחים מטיילים שם ופתאום מבין השיחים צץ לו טיגריס גדול והוא מתלטף עליי כאילו אנחנו החברים הכי טובים

נסעתי לים המלח ובדרך הייתה פנייה ימינה שאתה יורד ממש ומגיע לעיר כלכך גדולה והכל ירוק שם

נסעתי לים המלח ובדרך הייתה פנייה ימינה שאתה יורד ממש בקבוק ומגיע לעיר כלכך גדולה והכל ירוק שם

אני ואת הלכנו כאילו לאחת מהילדות במקיף שלי שכבה מתחת אין לי מושג מה הקשר קיצר כבר היה מאוחר וזה אז הלכנו ממנה ואז אני פתאום רואה גדר ענקי ומאחוריה היו חיילים המון חיילים והיה מלא אנשים מפחידים קצת יותר רחוקים מאיתנו עכשיו את באה להתקרב למפחידים האלה ואני תופסת לך את היד בפחד ואת עושה לי טוב טוב לא הולכת כי ממש פחדתי לא הבנתי מה קורה ואמרתי לך תישארי פה שניה אני הולכת לשאול אחד החיילים בשקט והם היו נראים מיואשים ועצובים ואני שואלת מה קורה פה סליחה חייל והוא אומר לי חוטפים אותנו/הורגים אותנו/כל הדברים הרעים שתחשבי קורים . ואני באותו רגע הלב שלי על 500 אני חושבת על אמא שלי שבצד השני של העיר היינו בכלל בצד השני של העיר ואני מתחילה לבכות ואת מרגיעה אותי ואומרת רגע רגע שירה מה קרה ואני מספרת לך ואת כזה מתחילה לצעוק ואני עושה לך ריטהה שקטטט דייי תוך כדי שאני בוכה ואחד המפחידים האלה פשוט מסתכל ואומר לנו תביאו את הטלפונים שלכם קקות ואני כזה אין לי טלפון אדוני וגם את ענית ככה ואז חייל רוסי מפחיד כזה מושך אותך ואני שוב בוכה ועושה דיי אתה מכאיב לה מטומטם והוא דופק לי כאפה של החיים והיה לי דם ממנו ואת זורקת לי את הטלפון בלי שהם ראו ועושה לי לכי תצילי תעצמך שירה ואני כזה לא אני לא משאירה אותך לבד ריטה ואת מתחילה לבכות ואומרת בישבילי נו ואני כזה אומרת לך תשמרי על עצמך אוהבת אותך ובוכה ואמרת לי גם אני מקווה שניהיה בסדר ואז ניסיתי לקום בשקט ורצה לאחורה מתחילה לתפס על הגדר ועוברת אותה ואז אני רצה ורצה ורצה ואני שומעת חיילים תתפסו אותהההה עכשיו ואני כזה מתחילה לבכות ולבכות וחושבת עליך וזה ועל המשפחה על כולם על כול אנשים ואומרת אז זה המלחמת עולם שלישית הם לא צחקו ואיכשהו הגעתי לבית שלי ואמא שלי נבהלה ואמרה מה קרה והסברתי לה הכול והיא התקשרה למשטרה והתחלנו להתקשר לכולם והתקשרתי לאמא שלך והודעתי לה שתדאג לאחים שלך וזה ושאת תהיי בסדר וזה ואז אני כזה אומרת אני חייבת לדעת מה איתה אני חייבת אני פשוט חייבת ורצה לשם מתחבאת ואני רואה אותך פשוט חסרת אונים יושבת שם עם מכות כחולות והכול וישר יצא לי בכי אבל אמרתי לעצמי תתאפקי די וניסיתי להגיע אליך ואז חייל קלט אותי אבל הוא לא אמר דבר צעקתי לך חלש מאוד ואז שמעת ואמרת לי בלחש אני לא יכולה לקום שירה בואי תעזרי לי החייל שלא אמר לי כלום עזר לי היה כמו פתח קטן היה קצת קשה ירד דם בגוף אבל בכול זאת נכנסתי ועזרתי לך ופשוט אמרתי לך תרוצי ונתת את כול כולך ירד לי אשכרה דמעות שקמתי דם ביד רגל פנים מכות

בוץ מים המלח בחלום חלום שאני הולכת בהתחלה במסלול על חולות ביום יפה ויש שמש בהמשך אני הולכת בתוך מבנה נתוש ומרוצף מלא מים עד חצי מהרגל שלי בהמשך אני יורדת במדרגות והכול מלא מים בהמשך אני ממשיכה ללכת ניכנסת לסבך של בוץ ומים וסבך של עצים עקומים מעלי המים והבוץ עד הגרון ומיתחת למים יש הרבה ענפים ועלים גדולים של הים אני הולכת באוויר בתוך המים והבוץ מהר עד שאני יוצאת מהמים והבוץ ללא כל בעיה

אני מסתובב בבית ישן שמעניק תחושה מאוד מוכרת אני מבחין בחדר חבוי בין שתי קומות שאני מבין שלא הייתי בו במשך זמן רב מאוד בעודי נכנס אני מבחין באקווריום ענק ובו דגים טרופים ואקזוטיים אני נזכר שהצבתי את האוקווריום הזה ומילאתי אותו שנים רבות קודם לכן אבל שכחתי ממנו.לתדהמתי, הדגים שרדו ןלמעשה פרחו. התרגשי מאוד וחשבתי שהם בטח מאוד רעבים אחרי כל השנים האלה. הושטתי יד למה שנראה לי כקופסה של מזון לדגים על מדף קרוב והתחלתי לפזר אותו לתוך המים. לפע החלו הדגים להיראו חולים. בחנתי את הקופסא מקרוב וגיליתי שזו קופסה של גבישי מלח. הדגים היו דגי מים מתוקים, והמלח היה קטלני עבורם. התחלתי לרוץ סביב באמוק בניסיון לעשות משהו כדי להצילם. בקרב מקום ראיתי אקווריום אחר עם מים. התחלתי לשלות את הדגים ולהעבירם לאקווריום האחר. אחדים מהם ניראו מתים; אחדים נראו כאילו הם עשויים לשרוד. היה קשה לקבוע מה יקרה בסוף, והתעוררתי בתחושת חרדה גדולה מאוד.

נכנסת לחדר ומבחינה באקווריום עם דגים מאוד יפים ואקזוטיים נזכרת שהצבתי את האקווריום הזה לפני שנים ומילאתי אותו שנים קודם לכן אבל שכחתי ממנו הדגים שרדו ופרחו התרגשתי מאוד ובגלל כל השנים שעברו חשבתי שהם רעבים ניגשתי לקופסה שהיתה נראת לי מזון לדגים והתחלתי לפזר לתוך המים אך הדגים פתאום היו נראים חולים גיליתי שזו קופסה של גיבשי מלח הדגים היו דגי מים מתוקים והמלח היו קטלני עבורם

חלמתי ששברתי את המלחיה