חלומות אחרונים מכילים כאב עמוד 6

כוויה כואבת ביד שמאל, ניסיתי להרגיע את הכאב עם מים אבל הכאב התעצם. היה איתי ידיד שמת, ויצאתי איתו למסעדה, נרדמתי על הברך שלו

חלמתי בערב יום הכיפורים שתולים אותי הפוך ומרביצים לי חזק בגב בבוקר קמתי עם כאבים חזקים בגב

כאבים בעין ימין

חלמתי שדקרו את אבא שלי בגב ולא כאב לו

כאב ביד ימין

מישהו ירה בי בבטן - איש זר ולא קרוב. הכדור לא נכנס אלא ״שרט״ את הבטן. חבשתי וזה הסתדר אבל כאב מאוד

אני ואמא שלי חוגגות יומולדת בקראוון, מגיע שליח ערבי להביא לי פרחים שהיא הזמינה לי, הם קצת נהלו ואז השליח ביקש להתקלח כי יש לו חתונה והוא לא הספיק, אמא שלי נתנה לו למרות שלא רציתי כשהוא יצא הוא ביקש רגע לסיים להתארגן ולהתלבש ולא הסכמתי אז הוא הלך, ואז הוא חזר הסביר לי משו ושם מטען חבלה ואחר כך בדקתי שבאמת הלך והוא נעץ בי עיניים. קראתי לאבא שלי שחקר אותו פה בחדר, אני הרבצתי לערבי עד שהיד שלי כאבה וקמתי עם יד כואבת. אבא שלי חקר אותו בחוץ ואני סוג של הייתי בקרוון אבל ראיתי את הסיטואציה ביניהם, ואז הערבי היה שמח ואבא שלי שאל למה הוא שמח ואז היה פיצוץ והקראוון התפוצץ. מסתבר שהוא שם עוד מטען חבלה במקום אחר והפיצוץ היה של משהו שהתנגש בקרוון ואני ואמא שלי מתנו

קוצים של דורבן ביד. אני מוציא אותם אחד אחד, בלי להילחץ. קוץ אחד גדול במיוחד גורם לי לבכות, אבל אני מעדיף להתנודד עם הכאב ולשלוף אותו תוך כדי קריעת העור, בנוכחות האקסית האדישה. אני נוסע ברכב מאחורי הרכב של אבא, הוא מוריד אותי במזרח העיר, המקום לא מוכר לי, אני מסתובב עם כיסא משרדי על גלגלים ברחובות, לא איכפת לי ממכוניות. מאוד חשוך וישנה תאורה צהובה. אני מתחיל לעלות עליה מטורפת תוך כדי איבוד אוריינטציה. מתקדם חזרה למערב בעיר. חותר לחזור הביתה. מגיע לאיזור הבית של אורטל ומתמודד עם עליה קיצונית כמעט 90 מעלות, שאני איכשהו מצליח לכבוש, עפ הגליל יוגה. זורק אותו קדימה ואחר כך את עצמי. כמעט נופל חזרה. עולה על כמה מכוניות שחנו בקצה. הדליל נופל על שיח דורבני הרחק ממני. לפתע אני בחולות, ואני רואה מרחוק נערים עם כלב 3-4 במספר, בחוסר שקט ודורבן עצום ומפחיד שמתנהל עליהם. הפ מתקרבים לאיזור שלי. מישהו עם קוקו וכלב מוביל את החבורה, והוא ככ בטוח בעצמו. הוא מסביר על להם על הדורבן. הם מתעלמים ממני לחלוטין. אני מוציא את הגליל האפור מן השיח הדורבני ומתמלא קוצים קטלניים ביד. אני מראה להם שהכל בסדר. ״רואים״? ואני מביט ביד מלאת קוצים באצבעות ומתחת לעור. לפתע יולי ואמא שלה מופיעות במסעד דומה למסעדה שלי ומושיקו בניו-הייבן. היא שואלת אם אני רוצה בית חולים. הן מחכות בחוסר רצון אני יוצא החוצה בבכי וסבל ודולף את הקוץ האחרון שלא ידעתי שתקוע כל כך עמוק - מתוך היד. יש קצת דימום, והעור נקרע, אבל הוא יצא. היא נעלמת ולא שולחת הודעה אחרי שהיא הגיעה הביתה. וזה כל כל מוזר שהיא ואני לא חזרנו לאותו בית. ואני מרגיש צריך לסמס ולהגיד שנהניתי לראות אותה. אבל אני מרגיש שהיא הולכת להיפרד ממני.

קוצים של דורבן ביד. אני מוציא אותם אחד אחד, בלי להילחץ. קוץ אחד גדול במיוחד גורם לי לבכות, אבל אני מעדיף להתנודד עם הכאב ולשלוף אותו תוך כדי קריעת העור, בנוכחות האקסית האדישה.

אני רואה את האקס עפ מישהי שיש להם עבר וגם בזוגיות הייתי מודאגת ממנה ובחלום נורא נפגעתי אבל בסוף של החלום עפ כל הכאב חיבקתי אותו ואמרתי לו שזהו אני מוכנה להמשיך הלאה