חלומות אחרונים מכילים רמזור עמוד 6

חלמתי שאני נמצאת במלון עם המשפחה שלי כולל הורי ולוסי, וחברות של עמית ולכאורה הכל נראה תמים. אבל אז מתחיל הקסם... כל מיני דברים בלתי אשריים קראו בחלום, והם כולם חלק מאותה עיירה קטנה, בית מלון, מסעדה שבעצם, למרות המראה התמים מלאים בבלתי אפשרי. האנשים חלקם קפצו לתוך תמונת ויצאו מהם לפי רצונם ולימדו את משפחתי לעשות גם. אנשים עפו עם מצנחים רק ליופי והראו את היכולת להתנתק מהחוטים ולהמשיך לעוף. כל מיני חיות התחילו לדבר ולספר בדיחות. והחדרנים במלון זעופי הפנים היו בעצם רקדנים שחקנים בלבוש מהודר שעברו בין האורחים ועשו קסמים לא הגיוניים.במסעדה ישבו אנשים שהחליפו חוויות בינהם של רגעים שחוו כשהיה ביכולתם לקפוץ ולבקר בעולם מקביל ונראו מאושרים כל כך. היה גם בעיירה בית חולים שחדריו היו מיטות אפריון בטבע וכל החולים קיבלו כוחות. אפילו סבתא שלי שנפטרה לפני 20 שנה היתה שם וסיפרה כמה נפלא הנוף והאוויר והחברה בעיקר. היה שם הרבה קסם. המלון האפור הפך לזוהר עם מנורות בכל הצבעים. ותינוקות ניגנו מוזיקה מדהימה. כולם היו כל כך עייפים אבל רצו להמשיך לספוג את הקסם. להמשיך להסתובב ולטייל. הרבה מהדברים אני כבר לא זוכרת בהקשר הזה. אגב, כל הזמן הסתכלתי על הסובבים אותי וראיתי אותם נרגשים ונהנים מכל הקסם וגם אני נהנתי אך כל הזמן ליותה אותי תחושה של קצת פחד. הגיעו גם לחוות את הקסם כל מיני דמויות מחיי מוזרות. יניב קטן עימו יצאתי ממש קצת זמן בכיתה י"ב וברגע שנפרדתי ממנו באוטו שלו הוא החליט שהוא לא רוצה לחיות ודהר בכביש 4 בלי לעצור באף רמזור אדום שהוא כולו בעטרף.. פתאום הוא הגיע למלון ואפילו אמרתי לו שלום. מוזר כי אחרי אותו יום מחקתי אותו מזכרוני לגמרי ופתאום הוא צץ. גם סער, בעלה של חברתי הטובה ביותר, אחד האנשים שאני הכי אוהבת בעולם - לוסי שלא ממזמן התוודה בפני ובפניה שהוא מאוהב בי (בחברה בכי טובה של אשתו, בשכנה שלו) והקשה עלי מאוד היה שם באידיליה עם לוסי עם הרבה אהבה בינהם. הכל היה קסום ומפיחד בו בזמן. ובבת אחת הכל נגמר. פתאום המסעדה של המלון היתה ריקה מאיש. המלון נראה אפור ישן ומלוכלך. החדרנים היו זעופי פנים. והאנשים שעברו ליד המסעדה והמלון היו עם פנים נפולות. הכל היה אפור ומחורב. כמו אחרי מלחמה. חורים בקירות, בלאגן ובלבול. נכנסתי לפקיד הקבלה לשאול אותו מה קרה והוא לא הבין על מה אני מדברת. מה היה לפני? ולרגע פקפקתי שזה היה בדמיוני. ואז התחלתי להגיד לו - "הייתי כל כך מאושרת. ממש מבפנים. מהלב. בשלמות." ופתאום פניו חייכו אלי והוא אמר: " אם תצליחי להגדיר את האושר שחווית תוכלי להחזיר את המצב כפי שהוא היה". כלומר לא דמיינתי! באמת היה מצב כזה. וכל מה שאני צריכה זה להגדיר את האושר. זה קל. ובחלום נתתי לו את ההגדרה שלי שבאה מהלב. ובחלום הרגשתי כל כך בטוחה איתה. לא אגדיר אותה פה כי אינני יכולה לשחזר אותה מילה במילה. אבל בחלום הרגשתי ביטחון מלא בהרגשה שלי של משמעות האושר וממה הוא נובע. ובביטחון מלא אמרתי לו אותה ובקוצר רוח חיכיתי שהמצב יחזור לקדמותו. אך הוא לא. ולא הבנתי למה. ופקיד הקבלה חייך ואמר זה מאוד קרוב מה שאמרת. את כמעט שם. אבל זה לא זה. ולא הבנתי (עד עכשיו איני מבינה מה עוד חסר. מה לא בסדר). ניסיתי לנתח את זה בזמן שעשיתי טיול עם הכלבים בחמש וחצי בבוקר ולא מצליחה להבין. נחזור לחלום - פקיד הקבלה נתן לי קופסה ואמר שזה אלוי יעזור. הקופסה היתה ארגז כזה כמו של מובילים, קצת קרוע ועטוף בעיתונים. הוא אמר ככי את זה לחדר ואולי זה יעזור לך. אמרתי לו שוב את האושר הפנימי והוא שוב חייך ואמר - את כמעט כמעט שם. אבל זה לא זה. אי אפשר עדין החזיר את הקסם. קחי לך זמן ותעזרי בקופסה. עם זה קמתי אלוני. אני יודעת מה זה עושר אמיתי ופנימי. אבל פקיד בקבלה טוען שאני לא לגמר מבינה

רמזור אדום

תאונה איחור מבחן חבר בן זוג חברה ידידה כביש רמזור חנויות דרכון אוניברסיטה שומר

אני נוסעת במכונית של אבא שלי ומתנגשת במישהו שעומד לפני ברמזור

היה לילה ,יצאתי עם חברים ואז חזרתי הביתה לבד בלי סוללה בפלאפון והוא גם התכבה ,אני בחלום מחפשת את התחנה לאוטובוס האחרון חזרה הביתה ,האוטובוס אמור להגיע בשעה 3 לתחנה (במציאות אני יודעת היכן התחנה והדרך בכלל לא מסובכת) ,הלכתי לחפש עזרה במקום שאני מכירה שאיכשהו היה שם והאנשים שם התעלמו ולא עזרו לי..הדרך לשם הייתה לעבור את הכביש לרדת מדרגות ולרוץ בכביש של שכונה שמצד שמאל הייתה צמחייה ומצד ימין היו בתים גדולים(לבנים) ,כל הדרך שרצתי לא היה איש ,ככל שהתקרבתי יותר אל המקום שבו נמצאים האנשים ,היה יותר חשוך ואז כשהגעתי כבר היה חשוך לגמרי ועצרתי לשנייה ואז התקרבתי ונהיה אור ,האור בהתחלה היה רגיל כתום צהוב כזה ואז הוא הפך כחול,התאורה הייתה מין כחולה והייתה אפלה ועשן..היה שער 2 בחורות עמדו בשער וסוג של התעלמו ממה שניסיתי להגיד הן פתחו לי את השער בחיוך מאולץ,הבנתי שאין לי מה לחפש שם אז פניתי אחורה והתחלתי לרוץ חזרה לחפש בעצמי את התחנה ,הגעתי למעבר החצייה והיה ליידי איש מבוגר שגם כן חיכה איתי ועוד איש מבוגר שחייך חיוך מאולץ ומטריד שעמד עם המכוניות ברמזור עם חבל שניסה להגיע אליי ,מין שוט שניסה להכות אותי איתו ..לא ידעתי איך אני אמורה לעבור את הכביש ורציתי לרוץ גם כי פחדתי מהאיש וכי בעיקר אני חייבת למצוא את התחנה לבית (משום מה המשכתי לחפש את התחנה למרות שהאוטובוס כבר מזמן עבר וידעתי זאת) ,החלטתי בכל זאת לעבור את הכביש בריצה וכמה שיותר רחוק מהאיש עם השוט אך הוא התקרב אליו וניסה כמה שיותר להגיע אליי עם השוט ,הוא אכן הגיע וסובב את השוט על היד שלי והמשיך לחייך את החיוך המטריד והאיש שהיה ליידי אמר לו להפסיק והפריד את החבל ממני למזלי ..המשכתי לחפש אך לא מצאתי את התחנה

רמזור

רמזור

רמזור לא עובד

עברתי ברמזור אדום

אני נוסע ברכב ולפני הרמזור ברגע האחרון בולם לפני כניסה לצומת והתנגשות ברכב